תערוכות אמנות בלב הריאה הירוקה של פתח תקווה

קריית המוזיאונים של אם המושבות פתח תקווה, מציעה ביקור ובילוי מהנה לכל המשפחה.

הביקור מאפשר לשלב היסטוריה, אמנות, תרבות, ובילוי בלב גן היסטורי מטופח שהוקם עוד מ 1950 עם שתי בריכות מים וביניהן פלג זורם ומפלי מים קטנים, אנדרטה, בית קפה קסום, ומרכז מבקרים חדש מבית יינות ירושלים.

במוזיאון פתח תקווה לאמנות, חמש תערוכות חדשות מרתקות בכרטיס אחד של האמנים:

מוטי מזרחי: הבהובי תודעה, מתן גולן: שיר האהבה ומגירות אחרות, מאיה אטון : קצה עובד קצה עומד, תמר סימון: ללא בסיס , אלי קופלביץ’: גשם אינסופי לתוך כוס נייר.

אוצרים משתתפים: גליה בר אור, אירנה גורדון, דניאל צדקה-כהן

התערוכות יפתחו היום, יום חמישי, 11.1.2024 בשעה 19:30 ועד ה 18 במאי, 2024

מוטי מזרחי / הבהובי תודעה
אוצרות: גליה בר אור, אירנה גורדון

מזרחי אמן ישראלי שזוכה לתערוכה רטרוספקטיבית ראשונה. מוטי מזרחי, אחד האמנים המוערכים והבולטים בישראל, נולד ב-1946 בשכונת שבזי. לתערוכה הבהובי תודעה, מלווה קטלוג המכיל את פעילותו האמנותית מראשית דרכה ועד ימינו. מזרחי פועל בלי הפסקה בתחומי מדיה שונים, ובתערוכה המקיפה יוצגו  גם עבודות חדשות.

התערוכה סוקרת את פועלו הענֵף משנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום.

בחלל המרכזי של מוזיאון פתח תקווה לאמנות נפרשׂת יצירתו הרב-תחומית והחלוצית של מזרחי, בצילום ופרפורמנס, פיסול, וידיאו ומיצב. בדגש על הגוף האנושי ופגמיו, שזור בהומור עצמי ובאירוניה, עבודותיו של מזרחי עוסקות בפוליטי, רוחני, ואנושי. בוחנות מצבים של דיכוי ושליטה, היררכיות חברתיות בין קבוצות חזקות וחלשות. מזרחי מציג  את הזהות המזרחית לצד זהות מערבית וההכלאה הנוצרת מהם. זהות ישראלית שחורגת מן האישי, כל העבודות משיקות יחד את הזהות הישראלית ההטרוגנית, שעטנז של זהות מזרחית מול זהות מערבית, כאשר האמן יוצר רצף ביניהם מפרק את הדיכוטומיה ההיסטורית שיצרה חיץ ביניהם. מוטי מתבונן על העם היהודי מעולמות רבים, ולכן מכנה זאת התנגשות ציוויליזציה

מיצב המשקולת דימויי לחיים, משקולת אובייקט המוריד למטה בכובד אך גם יכול להרים למעלה אם מתאמצים. 

מוטי מזרחי יוצא נגד אלו שמכתיבים על אחרים, ומנסה לאחד בין הניגודים, בין החומר לרוח, הפרטי והקולקטיבי. בדרכו הייחודית הוא מתמודד עם תשוקת החירות למרות המגבלה המובנית. מוטי מזרחי מצויד בהבנה שחולשת הגוף היא גם כוח, אך לא בצורה מתקרבנת, את הכוח והמקורות שאב באמצעות הרישומים והצבע.

בעבודות הפרפורמנס הוא נותן לקהל לצור את הדימוי, גם כשהדימוי קפוא הוא מעניק לו עומק, בכל רגע הוא חלוצי במחשבה ובפתיחות שלו, דבר הבא לידי ביטוי בחשיבה על הדימוי.

רואנדה רזונה פרפורמנס המכיל ומציג את הדחיסה שיש בכל מקום. בתערוכה מוצג הוידאו של הפרפורמנס

מוטי מזרחי ב-1980 ייצג את ישראל בביאנלה בפריז, ב-1981 ו-1987 הציג בביאנלה בסאן פאולו, וב-1988 נבחר לייצג את ישראל בביאנלה בוונציה. וללא ספק, תערוכה זו מחייבת ביקור בקרית המוזיאונים פתח תקווה. 

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

תמר סימון/ ללא בסיס אוצרת: דניאל צדקה כהן

רישומי דיוקן וסצנות תיאטרלית העשויות בעט כדורי ובגיר שמן, הכלאות של דמויות שונות בטכניקות המוכרות מעולם מעבדות לזיהוי פלילי או לזהות נעדרים. אי אפשר שלא להתלהב מהעבודה המדויקת בפרטיה, ואחיזת היד האישית של האמנית. ההופכת את היצירה ממונוכרומטית לדימוי  בעלת צבעוניות ועומק.

הרישום העמלני של סימון שלוב בטכניקות הטכנולוגיות ונע בין האנושי לפלסטי.

מתן גולן: שיר האהבה ומגירות אחרות, תפיסת המציאות בין סדר לכאוס, תערוכה המשלבת מדיומים שונים: פיסול, וידיאו, רישום והדפס, המרכיבות יחד נוף של שלושה סוגי אובייקטים: מגירות, פנינים וקאזו. מכלול העבודות יוצר אנימיזם, מעין האנשה לאובייקטים, אשר מעניקים תחושת ביטול להנגדה בין טבע לתרבות, ולתפיסת האדם כעליון בסביבה הטבעית.

אלי קופלביץ’: גשם אינסופי לתוך כוס נייר

אלי קופלביץ’ המכונה האמן והירקן, מפונה מקבוץ דפנה, שוהה בטבעון עד יעבור זעם, במקצועו הוא ירקן, ובציוריו מתמקד במלחמת יום

כיפורים בתערוכה   עבודות וידאו, וסדרת ציורי נייר העוסקים בהתמודדות עם מלחמה וכאב. מתייחס לציירים וזמרים מפורסמים,

מאיה אטון / קצה עובד קצה עומד
אוצרת: אירנה גורדון

הדפסי רשת, תחריטים ומיצג. לצד עבודות בטכניקת התצריב המאופיינים לה, בולטת כאן יצירתה בהדפס רשת, מערך עבודות על נייר טקסטיל, מתכת ועץ.

קצה עובד קצה עומד הוא מושג בקשירת חבלים: אחיזה בשני קצוות של חבל, כאשר קצה אחד “עומד” ובקצה השני נקשר הקשר.

אטון מבקשת למיין ולסווג את העולם מחדש תוך שינוי בלתי פוסק של נורמת כללי המיון, באופן המחבל בפעולה.  יוצרת שפה המפֵרה את הניסיון להשליט סדר וקטלוג , מכריחה את הצופים לחוות אחרת מראות, זיכרונות, קולות.