מאת חנה קלופפר
בימים אלה מעלה התיאטרון הקאמרי את המחזה"הזאבים"מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו.
את מהדורת החדשות שסיכמה את יום הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 פתח חיים יבין בהכרזה:"גבירותי ורבותי מהפך!".
זו היתה הפעם הראשונה שבה הפסידה תנועת העבודה את השילטון למפלגת הליכוד.
ההצגה מתרחשת בשנת 1978. שנה לאחר המהפך הפוליטי שהעלה את הליכוד לשלטון, במשק חקלאי מתפורר, זאבה ובנה דב מנסים לשרוד את פגעי הזמן והכלכלה. הם מוקפים באיבתם הנושנה של שכניהם אנשי "תנועת העבודה" ומנודים ע"י חבריהם בתנועת "חרות" ( אחיהם באצ"ל ובלח"י ), התנועה שעד לא מכבר הם היו בשר מבשרה.
שובו המפתיע של הבן הצעיר נריק מארה"ב, מסמן אולי תחילתו של שינוי לטובה, או אולי להיפך, את שקיעתה הסופית הבלתי נמנעת של המשפחה.
"הזאבים" הוא דרמה משפחתית סוערת ונוגעת ללב שגיבוריה כלואים בצל סודות אפלים מן העבר, בסבך פתולוגיות משפחתיות, והנושאים חלום אחד גדול: לשוב ולתפוס מקום בפוליטיקה של ישראל "החדשה".
בהשתתפות השחקנים: תיקי דיין, דן שפירא, אלון דהן, תמר קינן, יצחק חזקיה, יוסי קאנץ.
הם היו מודרים מאז ומתמיד ע"י הממסד הפוליטי של מפא"י וההסתדרות, היו נושא ללעג ולמשטמה
מצד שכניהם "הסוציאליסטים" במושב החקלאי. ילדי המשפחה חוו חרמות ונידויים של חבריהם
לספסל הלימודים, הם היו החריגים המוזרים בבית הספר האזורי… הם היו רוויזיוניסטים.
על הבמה בית ישן ומתפורר מוקף שדות ושטחים חקלאיים, ומשפחה אחת, משפחה שהיא קרבן לבוז
ולאיבה של כל תושבי המושבה. בראש המשפחה – זאבה, בת לתנועה הרוויזיוניסטית, אשה קשה
סחופת מאבקים פוליטיים ישנים. דב – בנה הבכור, מי שמנסה עדיין למשוך בעול כלכלת המשק
הכושל, ושניאור, אחיה של זאבה: כנר ומורה למוסיקה, הומו זקן שפרשיות האהבה שלו מימי המנדט
הבריטי הן הדלק המניע את שנאתה רבת השנים של אחותו אליו.
נעדרים – נוכחים בבית עוד שניים מבני המשפחה: אברהם – מי שהיה בעלה של זאבה, פובליציסט
ומנהיג רעיוני רוויזיוניסטי שנשכח, חלה ומת… ונריק – בנה הצעיר של זאבה. נריק, שבחר בקריירה
אקדמאית ב"ג'ורג'טאון יוניברסיטי" בארצות הברית. נריק המקסים, המתוחכם, אשף המילים
והרעיונות, דוקטור להיסטוריה של המזרח התיכון, שקם ועזב יום אחד וערק מהתפקיד אותו ייעדה לו
אימו – להשיב למשפחה המושפלת את כבודה האבוד.
איבת השכנים כמעט הפכה הרגל לבני המשפחה, סימנה אותם כ"אחרים" והפכה עבורם כמעט מקור
לגאווה: מבוזים ועניים אך גאים בייחודם, איתנים בנרטיב ההיסטורי–אידיאולוגי שלהם, אותו טיפחו
ואותו הנחילו לילדיהם אחריהם.
ואז יום אחד – השבר. בני תנועתם, אחיהם למשפחה אידיאולוגית, גם הם היפנו להם את גבם. צל של
עלילה "מנדטורית" ישנה שנרקמה נגדם והם לפתע נעקרים מתוך שבטם שלהם, הופכים נטושים
ועזובים לגורלם.
1978 – שנה לאחר המהפך הפוליטי שהעלה את הליכוד לשלטון וחמש שנים מאז פטירתו של אברהם,
ושוב ערב האזכרה, אזכרה אליה ייתכן ולא יגיע איש מבין החברים הישנים.
ואז במפתיע, מגיע אורח – האח הצעיר, נריק.
בואו של נריק מצית מחדש שנאות ואהבות ישנות. זו אולי ההזדמנות האחרונה עבור זאבה לצאת
לקרב אחרון על חפות השבט הביולוגי, קרב שניצחון בו יסלול דרך חזרה אל חיק השבט האידיאולוגי,
אבל קרב שכשלון בו עלול גם לפורר סופית את הקשר הסבוך ממילא בין בני המשפחה.
במחזה באים לידי ביטוי אירועים הסטוריים בתולדות המדינה.המאבקים של האצ"ל והלח"י בערבים ובבריטים,שורשי הסכסוך בין המחנה הציוני הסוציאליסטי והמחנה הרוויזיוניסטי,תקופת ה"סזון"-עונת הצייד,מונח שאומץ על ידי אנשי ההגנה והפלמ"ח שפעלו כדי לשתק את פעילות האצ"ל נגד שלטונות המנדט הבריטי באמצעות מעצרים אלימים והסגרת לוחמים לידי הבריטים.
תיקי דיין המצויינת בתפקיד האם ולצידה צוות שחקנים ראויים לשבח דן שפירא,אלון דהן ויצחק חזקיה.
מומלץ ביותר!
