בעיות שינה, זמניות וקבועות כאחד, הן במרבית המקרים מטרד הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים. הפרעות שינה, ברמה הדורשת התערבות רפואית, הן רחבות היקף ובאות לידי ביטוי במהלך החיים ברבע מן האוכלוסייה כאשר שכיחות הבעיה עולה ככל שמתקדם הגיל ובעיקר בקרב נשים. למעשה, 30%-45% מהאוכלוסייה המבוגרת (50+) סובלים מהפרעות שינה. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות העלו לתודעה את חשיבות השינה מבחינה כמותית, ובמחקרים חדשים יותר גם את הגורם האיכותי בשינה כמונע בעיות במערכת הלב וכלי הדם, בעיות מטבוליות, דיכאון וכמובן בעיות זמניות של זיכרון, קשב וריכוז. אין ספק כי הדבר יביא לירידה ברמת החיים שלכם, קרי לייף סטייל.
השריית שינה כתופעת לוואי תרופתית
הטיפול בהפרעות השינה התבסס בראשית הדרך על תופעת לוואי תרופתית. כפי שמבוצע פעמים רבות בפרמקולוגיה, תופעת הלוואי של תרופה שפותחה לטיפול במחלה מסוימת היא דבר מבורך המרפא או מקל על החולים במחלה אחרת. בדרך זו מבוצעות הרבה הסטות של תרופות מייעודן המקורי לייעוד אחר. כך גם תרופות השינה הראשונות, המבוססות על חומר פעיל ממשפחת הבנזודיאזפינים שבמקורו משמש להרגעה ולטיפול בהתקפי פאניקה וחרדה. בשימוש מושכל בתרופות הללו המטופל מגיע למצב רגיעה המאפשר הרדמות.
למרות זאת, במרוצת השנים גברה ההבנה שלא כל הנוצץ זהב. חומרים אלה משרים שינה בעלת מבנה שונה משינה “טבעית” ואשר לעיתים לא משיגה את מטרתה – רענון הגוף. מעבר לכך, לחומרים אלה פוטנציאל הסתגלות גבוה אשר מצריך העלאת מינונים עם התקדמות הטיפול וקשיים רבים בהפסקת טיפול עד כדי תופעות הזהות לגמילה מהתמכרות. יתרה מזאת, בגילאים מבוגרים קצב סילוק החומר הפעיל מהדם איטי יותר, מה שמגדיל את זמן הפעולה וגורם לתופעות נמנום גם לאחר השכמת הבוקר. תופעות אלו הוכחו כמגדילות את הסיכון לנפילה ושבר באגן או באחת הגפיים, פציעה הרסנית בגילאים מבוגרים.
הדור החדש – קצב סילוק מהיר יותר
בהמשך לבנזודיאזפינים פותחה קבוצה חדשה של תרופות בשם Zאו כפי שלעיתים נהוג לכנותה – נון-בנזודיאזפינים. ייעודה המקורי של קבוצת תרופות זו הוא להשרות שינה בניגוד לקודמותיהן שייעודן המקורי היה הרגעה. גם המשתמשים בתרופות מקבוצת תרופות זו עלולים לסבול מאותם הסימפטומים של הבנזודיאזפינים כולל סימפטום ההתמכרות. השוני הוא בזמן השפעת החומר, בקבוצת תרופות זו קיימות תרופות אשר להן זמן סילוק קצר יותר דבר המוריד את הסיכון לנפילות ותאונות אך מנגד לעיתים קצר מדי ומשרה שינה למשך פחות מ-5 שעות. עם זאת, גם קבוצת תרופות זו הוכרזה ע”י ה-FDA ככזו המסכנת את הנוטלים אותה, בבוקר שאחרי. בעקבות זאת, המליץ לאחרונה ה-FDA לחתוך במחצית את מינון התרופות הניתן לנשים. כמו כן, מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Internal Medicine גילה שגם קבוצה זו משפיעה על שיווי המשקל והקשב של מבוגרים בבוקר שאחרי ובעקבות זאת העלו את הסיכון לשברים בירך.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות?
בשלב ראשון מומלץ למי שסובל מבעיות שינה לבחון את הרגלי השינה שלו ואת היבטי השמירה על היגיינת שינה. כלומר, הימנעות מביצוע פעילות ספורטיבית ומצריכת מזונות כבדים ומשקאות דוגמת קפאין ואלכוהול בשעות שלפני השינה, הקפדה על סביבת שינה שקטה וחשוכה וכן הלאה. במידה והיגיינת השינה נכונה ובכל זאת לא מושגת שינה מספקת מומלץ לבחון את הסיבה לבעיית השינה. בגילאים מבוגרים, ישנה שכיחות גבוהה של בעיות שינה בעקבות ירידה בהפרשת הורמון השינה- מלטונין. חשיפה לאור השמש במהלך היום עשויה לסייע בהסדרת הפרשת המלטונין. במידה ועדיין אין מזור ניתן לטפל בבעיה באמצעות תרופה המבוססת על מלטונין בשחרור ממושך (סירקדין). תרופה זו מיועדת לגילאי 55 ומעלה ועשויה לסייע בפתרון הבעיה מבלי לגרום לתופעות של נמנום בבוקר שאחרי ולאפקט התמכרות.
עם זאת, גם במלטונין לא כל הנוצץ זהב היות ומדובר במנגנון אשר עובד על הסדרת השעון הביולוגי כך שמשך הזמן הנדרש עד להשגת אפקט עומד על חודש ולעיתים אפילו יותר. במקרים רבים מומלץ לבצע שילוב בין המלטונין בשחרור ממושך לתרופת שינה אחרת, לפרק זמן מסוים ולהוריד את מינון תרופת השינה באופן הדרגתי עם השגת האפקט של המלטונין. עוד חשוב לציין כי במקרים מסוימים בעיות השינה הינן על רקע של תופעות של לחץ וחרדה. במקרים אלה השימוש בנוגדי דיכאון עשוי לסייע גם כן בהשריית שינה.
ההכרה כי בעיות השינה גורמות לנזק משמעותי לאיכות החיים ולבריאות השתרשה בשנים האחרונות בציבור. עם זאת, עדיין ישנו חשש משימוש בתרופות השינה השונות. במקרים מסוימים החשש מוצדק אך יחד עם זאת, שימוש מושכל בתרופות אלה והקפדה על היגיינת שינה וחשיפה לאור השמש כאמצעי עזר ראשון לטיפול בנדודי השינה עשויים להביא לפתרון הבעיה ולשיפור משמעותי באיכות החיים ובבריאות הגוף והנפש.
פרופ’ יורם ברק, פסיכיאטר מומחה, מנהל החטיבה הפסיכו-גריאטרית בביה”ח אברבנאל
