דרמה קסומה. סיפור על איכר סיני זקן החוזר אל כפר הולדתו כדי לשחרר את ציפורו האהובה, הזמיר. למסע לוקח את נכדתו העירונית והמפונקת, שחייה חיים בורגניים מלאי טכנולוגיה של סין האורבנית והמערבית . במסע אל גבולות סין, על רקע צילומי טבע יפהפים, התרבויות נפגשות: סין הקלסית והמסורתית, עם סין המתועשת והעשירה. חיי הכפר העניים אל מול חיי העיר העשירים. עולמם השונה של השניים מתנגש. זהו מסע שורשים . הסב נוסע אל העבר שלו ואילו הנכדה מגלה את המהווים האחרים של החיים, את העולם ממנו צמחה, הבדלי הדורות צפים והמסע המשותף מחבר אותם יחד לחיבור שבלב.
הסבא במקור כפרי מדרום סין שהגיע לבייג'ין כדי ללוות את בנו ולפתוח לו חלון הזדמנויות. כמו כפריים רבים שהגיעו לעיר הגדולה, היה צריך לעבוד במפעל ולהקריב את חייו למען עתידו של בנו. הסבא הוא המפתח עבור בנו לחיים טובים יותר.
הבן הוא בחור מוכשר שנהנה מן ההתפתחות של המדינה, מוכשר ומפורסם עם משרה המאפשרת לו לסייר בעולם הגדול. נשוי לאישה יפה עצמאית בעלת קריירה משלה ואשת העולם הגדול. הזוג העסוק במרוץ מטורף להשיג עוד ועוד. הבן הכלה והנכדה נציגים בולטים של המעמד החברתי החדש שצמח בסין. הם גרים בדירה יקרה ששווייה שניים וחצי מליון יורו ברובע יוקרתי של בייג'ינג. הילדה שלהם מסמלת יותר מכל את האבולוציה של החברה הסינית העירונית העכשווית, רובם לא מכירים את ההיסטוריה, חברה מוכה בהלם תרבותי. למרות זאת היחסים המשפחתיים בין הסבא לבן עדיין שבויים במסורת תרבות של כבוד המתקשה לנהל עימותים. השיח המשפחתי בסרט הוא מאד סיני בתפיסה שלו, כיון שהסינים מאד אובססיביים לגבי הרמוניה ושלמות המשפחה היא סמל להרמוניה. הילדה עוברת מסע שורשים וגם הופכת למתווכת, באמצעותה האחדות המשפחתית נבנית מחדש. משפחה שאיבדה את היכולת לתקשר ולדבר ולומדת אותו מחדש. בסרט אנו פוגשים את סין העכשווית מול סין הכפרית שונה מכל הסרטים שהכרנו מן הקולנוע הסיני. הסרט חושף בפננו נוף סיני קסום ממחוזותיה הכפריים, לצד עיר אורבנית מתועשת.
הסרט צולם ברובו בבייג'ינג ,במחוז גונקשי ובכפרים של בני המיעוט דונג.
תסריט, עיבוד, דיאלוג ובימוי: פיליפ מוייל Philippe Muyl זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל River run בארצות הברית.
מוסיקה : ארמן עמאר Armand Amar ניהול הפקה: ואנג ינג קאנג, עיצוב: לי ון בו, אנתיקוס מלטופולוס עריכה:דומיניק גבריאו, הפקה: Pan Euroasia filma & envision films
בשיתוף Stellar mega film

שחקנים
הסבא: לו באוטיאן Li Boatian
הנכדה: יאנד שין לי Yang Xin Yi
האם: לי שיאו רו Li Xiao RAN
האב: קין האו Qin Hao
צרפת/ סין , מנדרינית תרגום לעברית ואנגלית. 100 דקות.
הפצה בישראל: סרטי אורלנדו, החל מן ה19 ליוני בבתי הקולנוע "אורלנדו סינמה" בית ציוני אמריקה, מוזיאון ארץ ישראל וברחבי הארץ.
פיליפ מוייל מספר איך יצא לפועל הפרויקט המיוחד הזה.
"זה לא היה רעיון שלי למען האמת. בשנת 2002 יצרתי את סרטי "פרפרים", הסרט היה להצלחה אדירה בסין. גם שיר הנושא שהלחין ניקולא אררה היה ללהיט גדול בסין. באחד מסרטיו של ג'קי צ'אן הוא זמזם את המנגינה. אני לא ידעתי על ההצלחה הגדולה הזו. כשהגעתי לבייג'ינג במסגרת אירוע "פנורמה לקולנוע הצרפתי", בשנת 2009 פגשתי את סטיב רנה, מפיק צרפתי הנשוי לסינית. הוא שאל אותי אם אני מוכן לצאת להרפתקה – לצלם סרט בסינית. אמרתי לו שזו שאלה מוזרה כי אין לי מושג בתרבות הסינית בכלל. לאחר מכן פגשתי את רעייתו ניג ניג, שחקנית ומגישת טלוויזיה והמשכנו לדון בפרויקט ממרחק. היא בסין אני בצרפת. עלה הרעיון לעשות רימייק ל"פרפרים" בסינית. אבל דחיתי את הרעיון הזה כי לא באמת רציתי לעשות רימייק, וגם הפרפר אינו מהוה סמל בולט בסין. החלטנו לכתוב תסריט מקורי גם אם זה אומר שעלי להתעסק בתרבות שאין לי כל ידע עליה". כשהייתי בסין כתבתי טיוטה ראשונה על זקן שחוזר לכפרו כדי להחזיר אליו ציפור שנתנה לו אשתו. ניג ניג קראה את המקור הצרפתי ותרגמה למנדרינית. עשינו ניתוח מפורט של התסריט עם כותב סיני שבדק את כל הבעיות שהתעוררו עם התסריט, ובחן האם ההתנהגות של הדמויות מתאימה למה שנהוג בסין, מה הם הקודים המקומיים וכן הלאה. רציתי ליצור קונפליקט בן האב לבן לצרכים דרמטיים ונאמר לי שבסין נהוג לכבד את ההורים לא משנה מה והבן לא יכול להגיב באופן גלוי נגדו. זו המורשת והמנהגים שלהם המבוססים על הפילוסופיה הקונפוציאניות שדורשת לכבד את המבוגרים. בסוף פגישת העבודה אמרתי לאסיסטנטית שלי, ששימשה גם כמתורגמנית שאינני מבין את זה , היא בעצמה אמרה לי שהיא לא דיברה עם אבא שלה, אבל מעולם לא הייתה איתו בקונפליקט. ולכן בסיפור שלנו לאחר שהסבא עשה טעות איומה, כשהיה צריך לשמור על הנכדה שלו הבן מסרב לדבר איתו, אבל לא מוכן להתעמת איתו. מיותר לציין שתהליך הכתיבה היה ארוך מאד.
- הזמיר