תגלית העיר המסתורית מלפני 3000 שנה נחשפת. האם זו עדות לממלכת דוד?
המון שאלות סביב התגלית החשובה ביותר שנתגלתה לאחרונה אחרי שנים רבות של חפירות, בדיקות ממצאים וסריקות מול טקסטים ומקורות שונים מהתנ”ך.
מהי העיר מסתורית בעלת שני השערים מלפני 3,000 שנה שהתגלתה בחירבת קיאפה? מי היו תושביה – כנענים, פלישתים או שמא היו אלה נתיניו של דוד המלך? והאם התגלתה בעצם העיר המקראית “שעריים” מסיפור דוד וגוליית?
תערוכה חדשה מרגשת ומעניינת נפתחה במוזיאון ארצות המקרא, התערוכה תחשוף לראשונה בפני הציבור הרחב את הממצאים הייחודיים שהתגלו מתקופת ראשית המלוכה בישראל, ותשפוך אור על שאלות רבות שמסעירות את עולם הארכאולוגיה. האם תבטיח לכם תשובות חד משמעיות? לא בטוח, אבל התערוכה הזו בהחלט נכנסת ל”המלצה שלי”.
לפתיחת התערוכה המציגה בפננו את ההיסטוריה, התנ”ך, האקלים החברתי, הגיעו עשרות כתבים ואנשי תקשורת מהעולם.
התערוכה הראשונה אי פעם בארץ ובעולם על החיים בימי דוד המלך“בין דוד לגוליית – חידת קיאפה”
מוזאון ארצות המקרא ירושלים, חודש ספטמבר (5.9) 2016
התערוכה “בין דוד לגוליית – חידת קיאפה” במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, תחשוף לראשונה לציבור ממצאים מאתר ארכיאולוגי מסתורי ומדובר שנחשף לפני שנים בודדות בעמק האלה. האתר, “חירבת קיאפה”, שוכן בסמוך למקום בו התרחש הקרב המפורסם בין נער רועים צעיר שכל ציודו קלע וחמישה חלוקי נחל, לבין ענק אימתני מצויד בכלי נשק מהמשוכללים ביותר בתקופתו. עד היום קרב דוד וגוליית הוא אחד הסיפורים הידועים ביותר ששרדו מהעולם העתיק, ועתה יוכלו כולם להתוודע לעיר המבוצרת בת ה-3,000 שנה שייתכן שהיא היא שעריים המקראית מהסיפור המפורסם.
בחשיפה מיוחדת יוצגו לראשונה לציבור: כתובת מסקרנת, שלהערכת מומחים רבים הינה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה ובה המילים “עבוד את”, “מלך”, “שופט”, “אל תעש” ועוד. בנוסף, דגמי מקדשים יוצאי דופן שנמצאו בתוך חדרי פולחן וביניהם דגם מקדש מפואר עשוי אבן מגולף בעיטורים אדריכליים אותם אפשר לקשור לתיאור בית המקדש והארמון שבנה שלמה המלך בירושלים. כמו כן, יוצגו בתערוכה מבני פולחן שונים, כלי נשק, כלי עבודה ועדויות לחיי היומיום של תושבי המקום, כמו גם שחזורים אדריכליים מרהיבים של מראה העיר בשיא ימי פריחתה.
ויכוח של ארכאולוגים והיסטוריונים ברחבי העולם
על סמך תיארוך פחמן 14 של גלעיני זיתים מפוחמים שהתגלו בחפירות, התברר כי העיר התקיימה בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפנה”ס, התקופה אליה מייחסים את ראשית המלוכה בישראל. עובדה זו עוררה ויכוח סוער בין טובי הארכאולוגים וההיסטוריונים ברחבי העולם. במשך שבע עונות, משנת 2007 עד 2013, חפרה באתר משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים בהנהלת פרופסור יוסי גרפינקל, סער גנור מרשות העתיקות ופרופסור מייקל הייזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית בטנסי. החופרים באתר גילו עיר מתוכננת, מוקפת בחומה איתנה הכוללת שני שערים, גילוי אשר הביא אותם לזהות את העיר עם “שעריים” המקראית מסיפור הקרב בין דוד לגוליית.
העיר שכנה בין שוכה לעזקה בלב אזור העימות בין פלשת ליהודה, והוצע להבין את הקמתה במסגרת תהליך התפשטותה של ממלכת דוד מערבה, אל מול הפלשתים. העיר המסתורית התקיימה במשך כמה עשרות שנים עד שנחרבה וננטשה בנסיבות עלומות.
בין קירות המבנים, למרגלות חומות העיר ובין ממצאי התערוכה, מסתתרות תעלומות ושאלות המסעירות את מוחם של הארכיאולוגים וההיסטוריונים בארץ ובעולם. מי היו תושביה של אותה עיר ללא שם אשר נטשו אותה מבלי שוב? האם היו הם כנענים, פלשתים או שמא היו אלה נתיניו של דוד המלך בימיה הראשונים של ממלכתו? האם אכן ניתן לזהות את העיר בעלת שני השערים – האחד פונה לירושלים והשני לפלשת – עם שעריים המקראית? ועוד מגוון תהיות העולות מן הממצאים.
בתערוכה מוצגים שרידי העיר, שעריה, בתיה ושלל הממצאים יוצאי הדופן, שינסו לתת מענה לשאלות אלו, דרך סיור חוויתי בגלריות שיאפשר למבקרים להיחשף לעיר המרגשת. הסיור ילווה בהדמיות שהוכנו במיוחד עבור התערוכה, יצירה מוזיקלית מקורית מאת האמנית הבינלאומית ראלי מרגלית בהשראת האתר הארכיאולוגי, והדמיה הממחישה כיצד נראתה העיר בשיא ימי תפארתה. בנוסף, יוקרן סרט קצר על הקשר בין דגם המקדש שהתגלה בחירבת קיאפה לבין בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך.
אמנדה וייס, מנכ”לית מוזיאון ארצות המקרא: “התערוכה מעניקה לציבור הרחב הזדמנות להיחשף לממצאים המסעירים שהפכו את קיאפה למפתח בהבנת התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שהתרחשו בזמן ראשית המלוכה בישראל. פעם ראשונה בעולם שיש תערוכה על החיים בימי דוד המלך. המבקרים יפסעו אל תוך עולם שהיה ואיננו עוד ויזכו לראות עדות היסטורית מרגשת על חיי היומיום של התושבים שחיו על קו התפר בין יהודה לפלשת. אנו חשים התרגשות עצומה להיות בעלי הזכות הגדולה להציג את התגליות ולחשוף את התמונה ההיסטורית הגדולה מתקופה כה משמעותית שמעט ידוע עליה. המחשבה כי כאן בעמק האלה גילינו את צעדיו של דוד המלך מסעירה את מוחם של טובי החוקרים ברחבי העולם וכעת יש לכל אדם הזדמנות לעבור מסע בזמן 3,000 שנה אחורה” .
