רטרוספקטיבה של דוד גורפינקל בסינמטקים בארץ מ 7 עד 31 באוגוסט

Facebook
Twitter
LinkedIn
Telegram
Email
WhatsApp

מאת חנה קלופפר

הסינמטקים בארץ מקדישים רטרוספקטיבה לצלם הקולנוע דוד גורפינקל,שזכה בשנת 2015 בפרס ישראל לקולנוע.
גורפינקל הוא מהוותיקים,הבולטים והמשפיעים שבצלמי הקולנוע בישראל.
במשך כשישה עשורים של צילום הוא ליווה את הקולנוע הישראלי מראשית דרכו.
גורפינקל צילם קלאסיקות קולנועיות רבות בהן “השוטר אזולאי”,”קזבלן”,”חגיגה בסנוקר”ו”הקיץ של אביה”,וזכה בפרסים רבים ובהם ארבעה פרסי אופיר על צילום.

14מסרטיו של גורפינקל יוקרנו בסינמטק תל אביב,חיפה וירושלים.

חור בלבנה                                    אוג-09  אוג-15  אוג-30

שלושה ימים וילד                             אוג-10  אוג-14  אוג-29

מצור                                              אוג-09  אוג-20  אוג-25

קזבלן                   1973                אוג-10  אוג-15  אוג-28

עינים גדולות          1974                 אוג-11  אוג-16  אוג-19

חמסין                   1982                 אוג-14  אוג-18  אוג-23

זעם ותהילה          1984                אוג-17  אוג-22  אוג-31

הקיץ של אביה                                אוג-09  אוג-16  אוג-22

שחור                                             אוג-21  אוג-23  אוג-26

עץ הדומים תפוס                             אוג-10  אוג-17  אוג-25

מסוכנת                                          אוג-17  אוג-25  אוג-29

האסונות של נינה                            אוג-12  אוג-28  אוג-30

הבודדים                                         אוג-22  אוג-24  אוג-31

אהבתה האחרונה של לורה אדלר    אוג-07  אוג-23  אוג-27

אהבתה האחרונה של לורה אדלר (ישראל 1990)
בימוי: אברהם הפנר
משחק: ריטה זוהר, מנשה ורשבסקי, שולמית אדר
לורה אדלר היא שחקנית בתיאטרון היידיש התל אביבי שימי הזוהר שלו מאחוריו. לורה היא דיווה וחיית במה אשר מתייחסת גם אל מותה כתפקיד שאליו יש להתכונן. מוצע לה תפקיד ראשי בסרט הוליוודי אך לורה חדשנית כלפי ההצעה. לורה פוגשת בגבר צעיר ומתחילה להתפתח ביניהם מערכת יחסים אך תוכניותיה נקטעות כאשר נודע לה שהיא חולה בסרטן. היא מחליטה לא לטפל במחלתה ומעדיפה לסיים את הקריירה שלה על הבמה. הפנר יצר מלודרמה רגישה המקשרת בין גסיסתה של לורה לבין ירידת המסך מעל התיאטרון היידי ותרבות השטעטל הסובבת אותו. (94 דקות, עברית, יידיש, תרגום לעברית)

חמסין (ישראל 1982)
בימוי: דני וקסמן
משחק: שלמה תרשיש, יאסין שוואף, חמדה לוי, רות גלר
סרטו הארוך השני של דני וקסמן מעלה בעוצמה קולנועית רגישה, בפעם הראשונה בצורה ישירה את היחסים בין יהודים לפלשתינים. העלילה מתרחשת במושבה גלילית ותיקה. האיזון הדק בין היהודים ושכיריהם הערבים מופר בעקבות שמועה על כוונת הממשלה להפקיע אדמות ערביות. ההקצנה בקרב שני הצדדים אינה מערערת את המתח האירוטי בין בת המושבה לשכיר ערבי המועסק ע”י משפחתה. כאילו לא עברו 30 ומשהו שנים, נותר סרטו של דני וקסמן רלוונטי לגמרי. הצילום של דויד גורפינקל טוען את עולם הדימויים הציוני – השמשי והחם – במשמעות כפולה: אוהבת ואירונית.(87 דקות, עברית)

שחור (ישראל 1994)
בימוי: שמואל הספרי
משחק: גילה אלמגור, יעקב כהן, רונית אלקבץ
סרטה של חנה אזולאי הספרי עוסק בהתמודדותה של רחל, צברית בת 13, בשדים האופפים את חיי משפחתה המרוקנית, המסורתית בישראל של שנות ה70-‘. זהו הקיץ האחרון אותו תבלה בבית הוריה. ורחל מתבוננת בעולם, שבו כשפים (“שחורים”) שימושיים הנעשים מול עיניה, הם פתרון לכל בעיה בחיי היומיום של המשפחה. בלבו של הסיפור מסתתר חטא כבד המעיק על חייה של הגיבורה וחונק אותה.סרט קשה לעיתים ומצחיק פעמים אחרות, מגלה פן לא כל כך מוכר מחייה של קהילת יוצאי מרוקו, פן צבעוני מאוד, עמוס יצרים, שנובע ממעמקיה של תרבות עשירה ועתיקה.
(100 דקות. עברית תרגום לאנגלית)

חור בלבנה (ישראל 1964)
בימוי: אורי זוהר
משחק: זוהר, אברהם הפנר, אריק לביא, דן בן-אמוץ
שני יזמים מגיעים למדבר ומקימים קיוסקים זה מול זה באמצע השממה. כשהעסקים לא עובדים הם מחליטים להקים עיר סרטים ובהינף יד הסרט הופך לפרודיה על כל ז’אנר קולנועי אפשרי, דרך סרטי גנגסטרים, מערבונים, סמוראים של קורוסאווה ומה לא, וגם מספר עקיצות פוליטיות שעדיין, אחרי 40 שנים, עדיין רלוונטיות לקיומנו כאן. בהשראת “הללויה הגבעות” האוונגרדי של אדולפס מקאס יצרו זוהר ועמוס קינן (תסריט) את אחד הסרטים המופרעים בתולדות הקולנוע הישראלי. חלק מהקטעים מצחיקים גם היום, יש רגעים שהתיישנו, אך בעיקר מרגישים את ההנאה הרבה שהייתה לכל משתתפי הסרט (כל הבוהמה התל אביבית של שנות השישים ירדה דרומה) בזמן עשייתו.
(72 דקות, עברית)

עץ הדומים תפוס (ישראל 1995)
בימוי: אלי כהן
משחק: קאיפו כהן, גילה אלמגור, ג’וליאנו מר, אוהד קנולר
סרט המבוסס על ספרה אוטוביוגרפי של גילה אלמגור, המשך ל”הקיץ של אביה”.הסיפור מתרחש בישראל 1950, בכפר נוער ליתומים ששרדו את השואה, ולילדים ישראלים אחרים עם בעיות. ביום הם כמו כל המתבגרים, אבל בלילה חוזרים הזיכרונות המכאיבים של זוועות השואה. כשהחיים נעשים בלתי נסבלים, המתבגרים מוצאים מפלט תחת עץ הדומים היפה, המקום היחיד, שבו הם חשים בטוחים ויכולים למצוא מעט בדידות. מספר סיפורים נרקמים לסיפור רב עוצמה של הקבוצה המאוד מיוחדת הזו של אנשים צעירים.
(102 דקות. עברית)

הקיץ של אביה (ישראל 1988)
בימוי: אלי כהן
משחק: גילה אלמגור, קאיפו כהן, אלי כהן
סיפורו של קיץ אחד בחיי ילדה, בת לניצולת שואה מעורערת בנפשה בשנותיה הראשונות של המדינה. אביה בת ה10- היא ילדה הגדלה במוסד, בעת ביקורה של האם במוסד היא מגלה שלבתה יש כינים בשיער ונזכרת במה שראתה “שם” ולוקחת אותה הביתה. הסרט מלווה את הקיץ אותו הם מבלות ביחד, במהלכו הולך ומתדרדר מצבה הנפשי של האם. עיבודה של גילה אלמגור לספר ולמחזה פרי עטה זיכה את יוצרי הסרט בפרס דב הכסף בפסטיבל ברלין. קלאסיקה ישראלית.
(94 דקות, עברית, תרגום לאנגלית)

שלושה ימים וילד (ישראל 1967)
בימוי: אורי זוהר
משחק: עודד קוטלר, יהודית סולה, ז’רמן אוניקובסקי
אלי, סטודנט ממושקף למתמטיקה, מתבקש לאכסן בדירתו למשך שלושה ימים את שי, בנה של נועה, אהבת נעוריו. למרות שיש לו היום בת זוג, אהבתו לנועה לא כבתה והפריצה הפתאומית לחייו שלה ושל הילד רק מעצימה את ייסוריו. עודד קוטלר זכה על תפקידו בסרט זה בפרס בפסטיבל קאן. “שלושה ימים וילד” משקף באופן מרתק את הנוף והאווירה המיוחדים של ירושלים בשנות השישים.
(90 דקות. עברית)

מצור (ישראל 1968)
בימוי: ג’ילברטו טופאנו
משחק: גילה אלמגור, יהורם גאון, דן בן אמוץ
סיפורה של אלמנת צנחן, מחללי מלחמת ששת הימים, המנסה לפרוץ את מעגל הבדידות החברתית שכפתה עליה האלמנות. בעקבות רומן עם קבלן לעבודות-עפר היא מגלה עניין מחודש בחיים והפרשיה הסודית מעוררת את חמת חברו הטוב של בעלה. ג’ילברטו טופאנו איננו מטפל בתחושת האופוריה שאיפיינה את התקופה אבל מצליח ללכוד את תחושת השכול והחרדה. (96 דקות. עברית)

זעם ותהילה (ישראל 1984)
בימוי: אבי נשר
משחק: ג’וליאנו מר, רוני פינקוביץ’, חנה אזולאי
סרטו החמישי של אבי נשר משחזר את עלילותיו של התא הירושלמי של הלח”י במהלך חודש מרץ 1942, זמן קצר לאחר רצח יאיר בידי הבולשת הבריטית. מתל אביב מגיע אל החבורה הירושלמית “אדי הקצב”, מקצוען קר מזג המארגן את האנשים לפעולת נקם במרכז הבולשת הבריטית בירושלים. הסרט מתעכב על המתחים והחיכוכים על רקע אישי ומקצועי בתוך התא המחתרתי. (100 דקות, עברית, תרגום לאנגלית ועברית)

עיניים גדולות (ישראל 1973)
בימוי: אורי זהר
משחק: אורי זהר, אריק איינשטיין, סימה אליהו
הפרק השני בטרילוגיה של אורי זוהר, אחרי “מציצים” ולפני “הצילו את המציל”. סיפורו של מאמן כדורסל, בני פורמן, המנסה לשלוט בחייו המתפוררים ולהשתלט על הקרובים אליו – אשתו, פילגשו וכוכב קבוצתו.
(90 דקות, עברית, תרגום לאנגלית וצרפתית)

הבודדים ( ישראל 2009)
בימוי: רנן שור
משחק: סשה אגרונוב, אנטון אוסטרובסקי
סרטו החדש של רנן שור (“בלוז לחופש הגדול”) מביא את סיפורם של שני חיילים בודדים, גלורי קמפבל וסשה בלוחין, שהגיעו לישראל ללא משפחה, אחד מקווקז ואחד מרוסיה. שניהם חדורי מוטיבציה ומלאי רצון להצטיין ולתרום. אבל הם נופלים במלכודת כמעט ידועה מראש שאורבת לחלש ולזר, לזה שאין לו קשרים או השפעה והוא חסר את ההגנה של בית ומולדת. סיפור הסרט נכתב בהשראת אירועים שהתרחשו בישראל בכלא צבאי בצפון הארץ ב-1997. (91 דקות, עברית ורוסית, תרגום לעברית)

האסונות של נינה (ישראל 2003)
בימוי: שבי גביזון
משחק: אילת זורר, יורם חטב, אלון אבוטבול
נדב, נער בן 14, מספר לנו על משפחתו השסועה, גירושי הוריו, אביו הגוסס, אמו הפרועה, ויותר מכל על אהבתו הגדולה לדודתו היפה, נינה. עם מותו של חיימון, בעלה של נינה, עובר נדב לגור איתה כדי לעזור לה בתקופה הקשה של האבל וההתאוששות ואז מתחילה התקופה היפה בחייו. בין לילה מתחלפות כל ההצצות והפנטזיות המיניות שלו על נינה בחיים של ממש במחיצתה ובעיני רוחו הוא הופך להיות הגבר של חייה. האידיליה נפגמת כאשר לחייה של נינה נכנס גבר חדש. נדב, פגוע ונבגד, יוצא למלחמה על לב אהובתו ובדרך הוא לומד משהו חדש על אהבה, על משפחה, על מיניות, ועל עצמו. הסרט זכה ב-11 פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע. (110 דקות, עברית)

מסוכנת (ישראל 1998)
בימוי: שמי זרחין
משחק: גילה אלמגור, משה איבגי, נתן דטנר
בתאונת דרכים מחרידה שארעה לפני 3 שנים, צביה ישראלי, שחקנית תיאטרון מצליחה, איבדה את היקרים לה מכל: בעלה, חתנה ובתה האחת שהייתה בהריון. עתה, ביום שבו ישראל, האחראי לתאונה, משתחרר מהכלא בתום ריצוי עונשו, הוא מתייצב על מפתן ביתה ומבקש סליחה. צביה ממאנת לסלוח אבל ישראל לא מוותר. הוא מנסה בכל דרך והיא בשלה, עד שמתוך ייאוש הוא מטפס על גג ביתה ומאיים לקפוץ אם לא תסלח לו. מכאן מתפתחת בין השניים מערכת יחסים מפתיעה ההופכת למלכודת אכזרית לשחקנית. מותחן פסיכולוגי אפל המשלב בתוכו קטעים מחיי הבימה של השחקנית, ברובם קטעי מחזמר מקאברי ומדמם בו היא מככבת. הסרט זכה בשבעה פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע: על בימוי, צילום, עריכה, עיצוב תלבושות, עיצוב אמנותי, מוסיקה ועריכת פסקול. (96 דקות, עברית)

קזבלן (ישראל 1973)
בימוי: מנחם גולן
משחק: יהורם גאון, אריה אליאס, אפרת לביא
הלהיט בן האלמוות של יגאל מוסינזון (רומן, תסריט, מחזמר) בבימויו של מנחם גולן, עם מוסיקה של דובי זלצר וצילום של דוד גורפינקל. מעשה במלך “השטח הגדול” של יפו, ששם היה לו כבוד, וכאן “בשביל כבוד צריך לעבוד”, והוא לא רגיל לזה. כמו ברוב סרטי הז’אנר, מתאהב בן עדות המזרח בבת של בני המעמד השליט ויוצא-אירופה, למורת רוחם של כל הנוגעים בדבר. יהורם גאון באחד מתפקידיו הגדולים על המסך הגדול. (122 דקות, עברית)

רטרוספקטיבה של דוד גורפינקל מ7 עד 31 באוגוסט.

צילום יח"צ
קזבלן
צילום יח"צ
הבודדים
צילום יח"צ
שחור
צילום יח"צ
עץ הדומים תפוס
Facebook
Twitter
LinkedIn
Telegram
Email
WhatsApp

הצטרפו עכשיו
לקבלת המלצות והטבות ישירות למייל

מתעניינים בקשר ישיר וקבוע?... הצטרפו גם לאינסטגרם!

פוסטים אחרונים