“רומיאו ויוליה” באופרה הישראלית

Facebook
Twitter
LinkedIn
Telegram
Email
WhatsApp

בשנת 1594 כתב וויליאם שיקספיר את אחת הטרגדיות המפורסמות שלו “רומאו ויוליה”,סיפורם של שני נאהבים צעירים מוורונה, צאצאים של שתי משפחות שהיריבות בניהן ארוכות שנים,

שמתים מבלי שיוכלו ליהנות מפרי אהבתם.

המחזה הפך נקור לגרסאות רבות ובהן האופרה של שארל גונו שמועלת בימים אלה באופרה הישראלית.

השנה מציינים בכל העולם את שנת ה-400 למותו של גדול המחזאים וילאם שייקספיר וגם באופרה הישראלית מוקדשות השנה שתי אופרות לרגל אירועים אלו. בנוסף בחודש מאי תועלה האופרה “מקבת” מאת ורדי.

על האופרה ינצחו לסירוגין פרנצ’סקו צ’ילופו וקרין בן יוסף. הבמאי הוא בימאי האופרות הוותיק ז’אן-לואי גרינדה.

משתתפים: תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, סולנים ישראלים ובינלאומיים מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר.

רומיאו ויוליה מאת גונו  נכתבה באביב 1865 והיא מתרכזת בנאהבים עצמם ובדואטים המרתקים שנכתבו עבורם, בעוד בני קפולט ובני מונטגיו של בליני מרוחקת במידה רבה מהעלילה כפי שמתאר אותה שקספיר. באופרה זו רומיאו מושר על ידי זמרת מצו סופרן השרה מספר דואטים מהפנטים עם זמרת הסופרן המבצעת את יוליה.

את האופרה יצר גונו כסיפור אהבה בחמש מערכות כשבמרכזה של כל מערכה דואט: “המערכה הראשונה מסתיימת באופן מושלם. המערכה השנייה עדינה כאילו בחלום. המערכה השלישית היא יצרית עם הקרבות והגלייתו של רומיאו, הרביעית היא דרמטית והחמישית טראגית. זו התפתחות נכונה של העלילה.” (גונו)

האופרה מלאה באינספור דמויות למרות שגונו ומחברי הליברית שלו צמצמו את כמות הדמויות המופיעות במחזה של שקספיר. למרות זאת היא מתרכזת סביב שתי הדמויות המרכזיות – רומיאו ויוליה. במערכה הראשונה הם מופיעים כל אחד בנפרד, אבל מהר מאוד האופרה הופכת למסע דילוגים של צמד האוהבים מרגע פגישתם ועד לרגע מותם, מסע בו חמש תחנות ברורות לחלוטין : אחת בכל מערכה. גונו הלחין חמישה דואטים מרגשים לצמד האוהבים שלו, כאשר מדואט לדואט אנו עוקבים אחר השינויים העוברים עליהם. כל מה שקורה בין דואט לדואט הוא בעצם הסבר לשינוי הקיצוני המתרחש במה שרומיאו ויוליה מרגישים זה כלפי זו ושניהם כלפי הסביבה העוטפת אותם.

הדואט האחרון הוא דואט מורבידי בו רומיאו ויוליה כלל לא מדברים זה עם זו, מעין מחול מוות כפול שמרטיט את הרגש ואת נימי הנשמה. גונו לא יכול היה לעמוד בפני הפיתוי  שלא לסיים את האופרה בדואט אחד נוסף. הוא משנה מעט את הסוף השקספירי ולאחר שרומיאו שותה את הרעל, יוליה מתעוררת והשניים זוכים לשיר את דואט הסיום ולמות יחדיו זה בזרועות זו.

 

הבמאי ז’אן לואי גרינדה, הוא מנהלה הכללי של האופרה של מונטה קרלו. הוא מביים בבתי אופרה בעולם ובין השאר ביים את: טבעת הניבלונגים (וגנר), פליאצ’י (לאונקוולו), דון ג’ובני (מוצרט), העטלף (י. שטראוס), מפיסטופלה (בויטו), מחזות הזמר סיפור הפרברים, סוכר, חמים וטעים, הטיטניק ושיר אשיר בגשם, עליו זכה בפרס מולייר בפריס עבור המחזמר הטוב של השנה. עבד בבתי אופרה רבים ברחבי העולם, ביניהם האופרה של ניצה, זגרב, האופרה של אביניון, מונטריאול, ליאז’, האופרה הקומית בפריס ורבים אחרים. באופרה הישראלית ביים את לה ג’וקונדה (2008), מפיסטופלה (2008) ודון קרלו (2006) ניצח.

המנצח האיטלקי פרנצ’סקו צ’ילופו ניצח בפתיחת העונה באופרה של פירנצה של האופרה הכיכר הקטנה (וולף-פרארי). הפקות אופרה אחרות עליהן ניצח לאחרונה כוללות את נישואי פיגרו (מוצרט), המלך קנדאולוס (זמלינסקי) בפלרמו, הטרובדור (ורדי) במילנו וקומו, הנערה מארל (צ’ילאה) ביסי, קוולריה רוסטיקנה (מסקני) בסאסארי, טנקרדי (רוסיני) בברשיה, הספר מסוויליה (רוסיני) בגנואה, שיקוי האהבה (דוניצטי) בפרמה ומודנה והפקות נוספות. כמו כן הוא מנצח על תזמורות בקונצרטים בכל רחבי העולם כולל ברוסיה, צ’ילה ואיטליה. הוא גם מלחין והאופרה שלו מקרה מורטארה בוצעה לראשונה בניו יורק בשנת 2010. באופרה הישראלית ניצח על הפקות: שלושת הטנורים בעכו (2015), שיקוי האהבה בבריכת הסולטן בירושלים (2015).

המנצחת הישראלית קרין בן-יוסף היא המנהלת המוסיקלית של התזמורת הסימפונית הבין דורית בהוד השרון וכמו כן כיהנה במשך ארבע שנים כמנצחת הבית של הסינפונייטה הישראלית באר שבע. היא ניצחה על תזמורות רבות בארץ ובחו”ל כולל התזמורת הממלכתית של סט. פטרבורג, התזמורת הסימפונית ברנדנבורג, תזמורת פילומוסיקה אוקספורד, התזמורת הקאמרית- פילהרמונית של גרץ, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ,תזמורת קונסרבטוריון בארנבוים-סעיד בסיור בארצות הברית. היא זכתה בתחרות היידן לניצוח ובמלגות קרן התרבות אמריקה ישראל. עבדה כמנצחת משנה באופרה הישראלית וניצחה בה על דון פסקואלה (2014).

צוות סולנים בינלאומי וישראלי יובילו את ההפקה: את תפקיד רומיאו ישירו לסירוגין הטנור האורוגוואי גסטון ריברו (שהופיע באופרה הישראלית ב-‘לה בוהם’ ובמופע שלושת הטנורים בעכו) והטנור נג’מידין מאבלינוב מאוזבקיסטן בהופעתו הראשונה בארץ. את תפקיד יוליה ישירו הסופרניות  אורליה פלוריאן הרומניה (שהופיעה באופרה הישראלית ב’לה טרוויאטה’ במצדה וב’לה רונדינה’), והילה בג’יו הישראלית . את תפקיד  הנזיר לורנצו ישירו לסרוגין זמר הבס הפיני פטרי לינדרוס בהופעתו הראשונה בישראל וזמר הבס הסיבירי יורי קיסין (שהופיע באופרה הישראלית בין השאר ב’ספר מסיוויליה, מאדאם בטרפליי וליידימקבת ממצנסק) . את תפקיד סטפנו ישירו לסירוגין זמרות המצו סופרן הישראליות  נעמה גולדמן וענת צ’רני. את תפקיד הדוכס מרקוציו  ישיר הבס-בריטון ולדימיר בראון, את תפקיד מרקוציו  ישירו לסרוגין הבריטון האיטלקי אנריקו מריה מראבלי  (הופיע באופרה הישראלית ב’כרמינה בורנה’ במצדה) ועודד רייך הישראלי. את תפקיד קפולט ישירו לסירוגין זמר הבס הרומני ראדו פינטלייה ונח בריגר הישראלי . את תפקיד טיבלט ישיר הטנור הישראלי יוסף ארידן . את תפקיד גרטרוד ישירו לסירוגין המצו –סופרן הישראלית שי בלוך וענת צ’רני. את תפקיד פריס ישירו לסירוגין הבריטונים הישראליים עודד רייך ויאיר פולישוק. את תפקיד גרגוריו ישירו לסירוגין הבריטונים הישראליים  יאיר פולישוק  גבריאל לובנהיים את תפקיד בנבליו ישיר הטנור לירן קופל.

גונו הלחין את רומיאו ויוליה עבור התיאתרון הלירי של פריס והיא הוצגה לראשונה ב1867

האופרה מועלת על בימת האופרה הישראלית בפעם הראשונה עד 30 באפריל במשכן לאמנויות הבמה.

מאת חנה קלופפר

f0_0460_0348_rom6 f0_0460_0348_rom3 f0_0460_0348_rom9

Facebook
Twitter
LinkedIn
Telegram
Email
WhatsApp

הצטרפו עכשיו
לקבלת המלצות והטבות ישירות למייל

מתעניינים בקשר ישיר וקבוע?... הצטרפו גם לאינסטגרם!

פוסטים אחרונים