פארק מחזור חירייה,

צרכנות נבונה ולא הרס כדור הארץ

חגי הקניות הורסים לנו את כדור הארץ.

הקורונה הביאה עמה תודעה ליקום ולכדור הארץ. אושרו ובריאותו של האדם לא מותנת בצריכה פזרנית, כפי שהאדם חלק מהיקום בכדור הארץ ולא מעליו. שמירה על איכות הסביבה היא לא קלישאה, או מנטרה מיותרת. אימוץ וניכוס חגים להעצמה קפיטליסטית גלובלית כמו "יום הרווקים הסיני," משם ל"בלאק פריידי", ל"סייבר מאנדיי" ובגרסה הישראלית גם "שופינג IL" הם רק  ברבור שחור בגרסת נובמבר השחור.

ימי המבצעים הללו מביאים לצרכנות-יתר, להתמקדות בחומריות ולביסוס צריכה כעניין תרבותי הכרחי המשפיע על כל תחומי החיים. חווית הקנייה ממבצע הופכת להיות המטרה, הרצון לקנות ולהתחדש דוחק את העיסוק בשאלות הערכיות והמשמעותיות, האם יש צורך בכך?, האם נשתמש בו? ומהן ההשלכות הסביבתיות של הייצור, השימוש וההשלכה של עודף המוצרים שרכשנו ואגרנו. מעבר לשקיות הניליון ההרסניות והאריזות הרבות שייצורן הורס משאבי טבע רבים

כניסה לאתרי קניות ממשיים או מקוונים ברשת על מנת להתבונן בהיצע, מפתים, ולא פעם מתבצעות רכישות נוספות ומיותרות מעבר לאלו שתכננו לקנות מראש. מעבר לכך אופן המכירה מתוכנן

למשוך את הקונים להגדלת הרכישות:

המגבלות על סכומי מינימום בקנייה,

הצעות על מבצעים רגע לפני הקופה,

או התניית משלוח בסכום קנייה מסוים.

אלו גורמים לנו להוסיף  עוד ועוד מוצרים לסל.

השימוש באשראי, מבלי לראות כסף של ממש יוצא מן הארנק, תורם פסיכולוגית לרכישות נוספות עוד ועוד.

חווית הקניה הגלובלית מבלבלת, להרגיש חו"ל בלי לזוז מהבית, עוד סיבה "טובה" לקנות.

המארזים בשלל צבעוניות, וריגושים כמו בועות אוויר, וכדורים רייחניים, לצד מעטפות וארגזי קרטון, מועברים לאשפה במקרה הטוב עם קבלת המוצר.

קניות חריגות או לא איכותיות, צפויות לסיים את חייהן בפח, או בצדי הפח,  מוקדם מהצפוי.

על פי הערכות, אמריקאי ממוצע יזרוק תוך שישה חודשים בלבד 99% ממה שקנה.

 נתונים מעניינים במיוחד: 

הידעתם, כמה "עולה" לסביבה חולצה אחת שאנחנו קונים באינטרנט? ופלאפון חדש?

כותנה הוא גידול 'צמא' במיוחד הדורש כמויות מים גדולות. גידול כמות הכותנה הדרושה לחולצה אחת מוערך ב-2,700 ליטרים של מים כמות שוות ערך ל-54 מקלחות מהירות של אדם בוגר. לאחר הגידול, יש לעבד את הכותנה, להפוך אותה לחוטים, לצבוע, לעצב, לגזור ולתפור, לשנע ולשווק. בשנת 2015 תעשיית הטקסטיל צרכה כ-98 מיליון טון של דלק לשלבי הייצור השונים ומעריכים כי כמות זו תשלש את עצמה עד שנת 2050.

בעידן ה"אופנה המהירה" שמאפיין את העשורים האחרונים מכירות הבגדים עלו מאז שנת 2000 ברחבי העולם פי שתיים ובמקביל מספר הפעמים שכל פריט לבוש נלבש יורד בהתמדה, אנחנו קונים יותר ומשתמשים בכל מוצר פחות פעמים. רק אחוז אחד מכל הטקסטיל העולמי ממוחזר, כלומר רוב הטקסטיל המיוצר הופך במהרה לפסולת וברוב המקרים נטמן באדמה לנצח.

על מנת לייצר פלאפון אחד, יש צורך בכריית מתכות מגוונות: אלומיניום, נחושת, קובלט, טנגסטן, זהב, כסף ועוד. לאחר מכן יש צורך להפיק את החומר מתוך חומר הגלם שנכרה, ואז לעבד או לזקק אותו תוך שימוש במגוון כימיקלים מסוכנים. בסופו של יום, מרבית הפלאפונים הללו אינם ממוחזרים ואנו משליכים מגוון רחב של משאבי טבע יקרים, שהדרישה אליהם רק הולכת וגדלה.

ככל שהמכשיר מסובך יותר, כך נדרשת אנרגיה רבה יותר להפקתו. ההערכה היא כי כמות האנרגיה שנדרשה בעשור האחרון לייצור טלפונים ניידים חכמים בעולם כולו עמדה על כ-970 טרה-וואט שעה. לשם השוואה, משק החשמל של ישראל סיפק כ-85 טרה-וואט שעה בשנת 2019 כולה (משרד האנרגיה , 2019).

פארק מחזור חירייה,

פארק מחזור חירייה,

המומחים בתחום מחזור חמרים בארץ, ממפעל פארק חירייה מציינים: 

ריבה ולדמן, מנהלת המרכז לחינוך לחינוך סביבתי בחירייה: אני רואה אור בקצה המנהרה: הקורונה. באין אירועים חבל לבזבז כסף על ביגוד מיותר ולהפסיד את מזג האוויר הנאה של נובמבר לטובת קניות מול מסכים. צאו לטייל. כדי לתמוך בעסקים מקומיים לא צריך לחפש סיבות ודרכים לקנות דווקא במועד מסוים וגם לא כדאי לדחוק עסקים מקומיים לתחרות אכזרית.

ריבה ולדמן, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה, המפעיל את פארק חירייה שאחראי על טיפול בשליש מהפסולת המיוצרת במדינת ישראל: "קניות זה נחמד אבל יש לזה מחיר סביבתי וחשוב שאזרחי ישראל ובכלל בעולם יבינו אותו. המחיר הסביבתי חייב להיות חלק מהותי במכלול השיקולים שלנו לפני שאנחנו מבצעים קניות, בטח ובטח באינטרנט. כל קנייה שאנחנו מבצעים באתרי האינטרנט מלווים בשינוע, עטיפות ואריזות שמייצרים נזק סביבתי עצום. דווקא עכשיו, במשבר הקורונה, בתקופה בה עסקים רבים במדינה שלנו נמצאים על סף קריסה – אני קורא לכולם לקנות בחנויות, להימנע מהזמנות אונליין ולחזק את הכלכלה המקומית, וכך גם את הסביבה. תחשבו רגע לפני שאתם מזמינים מכשיר או בגד חדש – האם אתם באמת צריכים אותו? ואם כן, לכו לחנות הקרובה לביתכם וקנו אותו שם. עוצרים את הזיהום, מצילים את כדור הארץ ועל הדרך גם מחזקים את הכלכלה הישראלית".

פארק מחזור חירייה,

פארק מחזור חירייה,

באדיבותם, קצת נתונים מעניינים על צריכת היתר והשפעתה על הסביבה:

תעשיית  האופנה    מייצרת מידי שנה כ 150 מיליארד            פריטי לבוש

 

כ 20 אחוזים ממי הביוב בעולם    מקורם    מצביעה    וטיפול  בטקסטיל

 

פחות מ 1% מהכותנה הגדלה היום בעולם היא אורגנית

 

בארה"ב בלבד מושלכים לאשפה מידי שנה 11 מיליארד ק"ג טקסטיל

 

בכל יום נמכרים יותר מ 4.2 מיליון      טלפונים      ניידים

 

50 מיליון טון פסולת אלקטרונית בשנה בעולם  זה כמו      לזרוק 1,000 לפטופים      בכל שנייה

 

במדינות מסוימות 40% מהביגוד שנרכש כלל לא נלבש

 

תעשיית האופנה אחראית ל – 10% מסך הפליטות השנתיות של פחמן, יותר  מכל הטיסות הבינלאומיות והשינוע הימי ביחד

 

כ 60% מהבגדים שאנו לובשים עשויים מבדים שמקורם מנפט פוליאסטר אקריליק ניילון…

 

12% מהטקסטיל נאסף למחזור. פחות מ 1% מהטקסטיל שנאסף ימוחזר לחדשים. פחות מ 10% מפסולת הפלסטיק ממוחזרת

 

90% מכלל מוצרי העולם נשלחים דרך הים. אוניה  אחת, מזהמת כמו    50 מיליון מכוניות

 

בסדנאות יזע בבנגלדש יש משמרות של מעל 20 שעות

 

בקצב הזה פליטות גזי החממה של    ת. האופנה   יעלו ביותר מ 50% עד 2030

 

2700 ליטרים מים נדרשים לייצור חולצה אחת – מספיק לאדם לשתות   3 ליטרים ביום לשנתיים וחצי

 

35% מהמיקרו פלסטיק באוקיינוסים מקורו מטקסטיל סינטטי

 

90% מהצעצועים עשויים פלסטיק

 

בכל שנה  ת.האופנה משתמשת ב 93 ביליון מטר מרובע מים שיכול לספק את הצריכה   של 5 מיליון אנשים.

 

24% מסך קוטלי החרקים  11% מסך קוטלי מזיקים בעולם

בשימוש לגידולי כותנה – יותר מכל גידול אחר

 

ליצור ג'ינס משתמשים ב 7600 ליטרים מים

 

בכל שנה מושלכים לאוקיינוסים    חצי מיליון טון מיקרופייבר שמשתווה להשלכת 50 מיליארד  בקבוקי פלסטיק

 

סין יצרנית הפלסטיק הגדולה בעולם וארה"ב יצרנית פסולת הפלסטיק הגדולה בעולם

 

המלצה של רות

המידע באדיבות:  פארק המחזור חירייה.

יח"צ:  פאר לוין, זיו שמע,

  , , , ,


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *