תערוכת "בחזרה לברלין" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית נפתח ב־20 לספטמבר התערוכה חזרה לברלין אותה אוצרת  ד"ר איה לוריא, המנהלת והאוצרת הראשית החדשה של המוזיאון, בשיתוף אמנים ואוצרים מהארץ ומחו"ל.

הפרויקט הבין־לאומי בחזרה לברלין  תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים ישראלים ובין־לאומיים שיצירתם מושפעת משהותם בעיר ברלין ומהתמודדותם עם עברהּ הטעון. בשנה הקרובה יצוין יובל ליחסים הרשמיים בין ישראל וגרמניה.  הקשר המורכב והבלתי נפרד בין העמים ממשיך להעסיק רבים ולצור מרחב של ביטוי. התערוכות מספקות מבט מרתק על דרכי ההתגבשות של תרבות זיכרון עכשווית,  בקרב אמנים השייכים ל"דור שלישי". את התערוכה מלווה חוברת מאמרים, שנכתבו בידי ד"ר בועז נוימן, פרופ' דנה אריאלי ואוצרי התערוכות: אמיר פתאל וסטפאן קולר, ספיר הוברמן וד"ר איה לוריא.

במהלך חודשי התערוכה תיערך תכנית מגוונת של מפגשים, הרצאות ושיחי אמן.

במקביל יוצגו במוזיאון שתי תערוכות נוספות במסגרת אוסף +, המשקפות דיאלוג עם אוסף הקבע של המוזיאון: תערוכת יחיד לאמן צבי לחמן – עמודים, שאוצרת איה לוריא, ותצוגה מחודשת של אוסף יעקב אלקוב, באצירתם של k1p3 architects.

ג'ון בוק, בצל הרימה, 2010

ג'ון בוק, בצל הרימה, 2010

בחזרה לברלין

ברלין מספקת קרקע פורה להתמודדותה של האמנות עם הנטל ההיסטורי המוטל על מי שבוחר לחיות בעיר המורכבת הזאת. היא מחזירה לעצמה את המעמד שנלקח ממנה באחת עם עליית הנאצים לשלטון, ואף שועטת בתנופה קדימה: אין־ספור יוצרים צעירים מכל העולם פועלים בה מאז נפילת החומה ב־1989 והופכים אותה למרכז שוקק. מהו אפוא סוד קסמה של ברלין ב־2014? של העיר המנכיחה את עברהּ בכל פינה? יש הטוענים שאלו התנאים הכלכליים המתאפשרים בה, אחרים טוענים שזוהי הפתיחות לעשייה אמנותית ותרבותית. אכן, ברלין בת זמננו היא אולי בירה מאוחדת, היא אולי "ברלין אחרת", היא אולי נוחה למחיה, אולם בו בזמן היא מקום של אסון, סמל של אובדן. האסון אמנם התרחש לפני זמן רב, אולם הוא עדיין נוכח בה לחלוטין. 'ההיזכרות', לפי קירקגור, היא פנייה מהווה שריר וקיים לעָבר שהיה ואיננו עוד. 'החזרה אל העבר', בניגוד להיזכרות, מושתתת על אובדן מוחלט של ההווה, אובדן המאפשר לחוזר בזמן למצוא את עצמו שוב בנקודת ההתחלה. מי שבאמת ובתמים מבקש לחזור אל עברו, ולא רק להיזכר בו, חייב אפוא לסכן את ההווה שלו, את הקיום שלו, וכך לזכות בו מחדש. האמנים שבתערוכה והאוצרים, בני הדור השלישי, חוזרים אל ברלין ומבקשים בה את רגעיה המכוננים – ברלין של הרייך השלישי, של רפובליקת ויימאר, של המלחמה הגדולה, ברלין של מפנה המאה העשרים. בנגיעתם באיקונות הגדולות של המלחמה ושל התרבות הגרמנית, תוך אימוץ של פרקטיקות המחקר ההיסטורי והציטוט האמנותי – הם משקפים את המהלך העקיף אשר דרכו הם פוסעים חזרה לעֵבר עצמם. נראה כי "החזרה לברלין" של כל אחד מהם היא ניסיון לתפוס ולו משהו מאירועי העבר.

התערוכות נערכות בחסות מכון גתה, עמותת שיר והמחלקה לענייני תרבות בסנאט ברלין

בחזרה לברלין – פירוט התערוכות

1. תערוכת יחיד: עילית אזולאי – הכמוס הגמור בגלוי

אוצרת: ד"ר איה לוריא

בתערוכה יוצג מיצב המשלב תצלומי פנורמה ענקיים וקול. הפרויקט נוצר בעקבות תכנית שהות שערכה האמנית במכון לאמנות עכשווית KW בברלין בשנת 2014. ביצירתה של אזולאי הופך המכון לאמנות, על חלליו הפנימיים והחיצוניים, למרחב סימבולי מורכב, המשקף לא רק את הדינמיקה האורבנית של ברלין כעיר מתחדשת אלא גם את מאבק הכוחות בין העבר, ההווה והעתיד המתחולל בתוכה. הפרויקט יוצג בו בזמן באולם הגדול של מוזיאון הרצליה וב־KW בברלין. תכנית השהות יצאה לפועל בתמיכת מכון שפילמן לצילום, KW ועמותת שיר. התערוכה התאפשרה בתמיכת גלריה ברוורמן, תל אביב, גלריה אנדריאה מייזלין, ניו יורק, IL Collection , לוקסמבורג ואוסף טוני פודסטה, וושינגטון די־סי.

במהלך התערוכה יושק באירוע מיוחד ספר המוקדש ליצירתה של אזולאי ובו סיכום מהלכי עבודתה עד כה.

באירוע מיוחד תתארח גב' גבי הורן, מנהלת המכוןKW  ומנהלת הביאנלה בברלין, ותשוחח עם הקהל על הפרויקט של אזולאי ועל סצנת האמנות בברלין כיום. בתערוכה יתקיים מיצג מוזיקלי בהשתתפות הכנרת – איומי, עמה שיתפה אזולאי פעולה בברלין.

 2. תערוכה קבוצתית: מכתב ממר פאוסטוס – שבע קריאות מברלין

אוצרים: אמיר פתאל וסטפאן קולר

שבעה יוצרים בין־לאומיים מובילים מציגים עבודות וידיאו וקול שנוצרו בעשר השנים האחרונות בגרמניה ומשתמשות באסטרטגיות שונות של אדפטציה אמנותית. נקודת המוצא לכל יצירה המוצגת כאן היא ציון דרך ספרותי, מוזיקלי או קולנועי שנודעת לו חשיבות תרבותית כיצירת מופת ובה בעת גם חשיבות היסטורית בהיותו מעין עדות לתהפוכות המדיניות שפקדו את גרמניה במאה ה־20. היוצרים, גרמנים ולא־גרמנים, שואבים השראה משכבותיה ההיסטוריות והרב־תרבותיות של ברלין ומתמודדים עם נושאים אלה מתוך הרגישות והרקע התרבותי הייחודי של כל אחד מהם. בין יצירות המופת המצוטטות:  "במערב אין כל חדש", "הקבינט של ד"ר קליגארי", "ברלין אלכסנדרפלאץ", סרטו של פסבינדר  "פחד אוכל את הנשמה" ועוד.

 האמנים האוצרים, אמיר פתאל וסטפאן קולר, יקיימו מפגש עם הקהל במסגרת שיח גלריה.

האמנים המשתתפים: ג'ון בוק, אנדי גריידן, מתיאס הרנסטם, מינג וונג, האינל ניימט, איימי סיגל, אמיר פתאל

אוצרת משנה: טל בכלר

3. תערוכת יחיד: אֵריק שימן – ספר מבקרים: תצלומים מתוך ארכיון אישי

אוצרת: ספיר הוברמן

האמנית הישראלית הצעירה, ספיר הוברמן, המתגוררת בברלין פגשה במקרה במהלך ביקורה במחנה הריכוז 'סקזנהאוזן' את הצלם הגרמני אֵריק שימן, אשר הקדיש את העשורים האחרונים ליצירת ארכיון עצום של תצלומים המתעדים באובססיביות רסיסי חיים במחנות הריכוז וההשמדה: את המבקרים באתרים, את העובדים בהם, חלקי מבנים ופינות נסתרות. משיכתה של הוברמן ליצירתו של שימן מבטאת בתערוכתם את המהלך העקיף שלה לעיסוק בזיכרון האישי של משפחתה ובהיסטוריה של גרמניה. הוברמן כותבת: "דרך הקשר שהתפתח בינינו נחשפתי לנקודת מבט אחרת, נקודת מבטו של בן להורים גרמנים אשר בעת המלחמה התנגדו לנאצים, נכד חורג ללאופולד וייס שהחליף את שמו למוחמד אסד – יהודי שהתאסלם בתחילת המאה ונודע כחכם דת מוסלמי, אקטיביסט, דיפלומט, קוסמופוליטי, רומנטיקן ומתרגם הקוראן".

 4. תערוכה קבוצתית: מבט חוזר

אוצרת: ד"ר איה לוריא

המחקר ההיסטורי הוא נקודת המוצא ליצירות שבתערוכה. ברבות מהן הסיפור ההיסטורי עצמו אינו רק קטליזטור או הנושא הנדון, אלא מהווה אמצעי ביטוי אמנותי טעון כשלעצמו. אימוץ פרקטיקות מחקריות, כגון עבודה בספריות ובארכיונים, חפירה ארכיאולוגית או עריכת ראיונות, מחדד את נקודת המבט הרפלקסיבית והביקורתית של היוצרים לנוכח הניסיון המושכל לתפוס את אירועי העבר.

האמנים המשתתפים: אנדי הופ 1930, מאיה ז"ק, אמיר יציב, ארז ישראלי, אלה ליטביץ, שי עבאדי, אלונה רודה, אריאל שלזינגר

אוצרות משנה וטקסטים: טל בכלר וגילה לימון

Wöbbelin, 2006   - אריק שיימן

Wöbbelin, 2006 - אריק שיימן

אנו מודים למשאילים ולחברת Stratasys על תמיכתם הנדיבה.

אוסף +

תערוכת יחיד: צבי לחמן – עמודים

אוצרת: ד"ר איה לוריא טקסטים: פרופ' חגי כנען, ד"ר יוני אשר

נקודת המוצא לסדרת התערוכות אוסף + במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית יוצאת מתוך רצון להיכרות, לימוד, הרחבה ובחינה מחודשת של אוסף הקבע של המוזיאון. באמצעות הארת המבט פנימה מתאפשר עיון חוזר בעבודות שעל פי רוב ספונות במחסני המוזיאון. הדיון ביצירות מהאוסף ייערך באמצעות תערוכות יחיד של האמנים היוצרים. לאמן הפותח את הסדרה, צבי לחמן, קשר מתמשך וארוך שנים עם מוזיאון הרצליה. בשנת 1990 הציג תערוכת יחיד נרחבת במוזיאון שהקיפה עשר שנות יצירה, ופסלו לוחמת נחה מוצג דרך קבע ברחבת הכניסה למוזיאון. התערוכה הנוכחית מפגישה "ראשונים ואחרונים" בבחינת הרחבת אפשרויות ההתבוננות בהתפתחות עבודתו של האמן, הבוחן את נושא "העמידה" במהלך השנים. לצד עבודה מוקדמת יוצגו פסליו החדשים משלוש השנים האחרונות.

שיחי גלריה מיוחדים יתקיימו במהלך התערוכה עם האוצרת והחוקרת האמריקאית קארן ווילקין (Karen Willkin) (22.9), עם הסופרת שבא סלהוב, עם פרופ' חגי כנען וד"ר יוני אשר.

אוסף +

תצוגה קבוצתית מאוסף יעקב אלקוב

אוצרים: k1p3 architects

מפגש מחודש עם יצירות ותיקות מאוסף המוזיאון שנתרמו על ידי יעקב אלקוב. בקריאתם החדשה מפנים האוצרים k1p3 architects מבט כפול אל אופני התצוגה המוזיאלית המסורתית ואל הערכים הפורמליסטיים שבעבודות.

האמנים המשתתפים בתערוכות : עילית אזולאי, ג'ון בוק, אנדי גריידן, אנדי הופ 1930, מתיאס הרנסטם, מינג וונג, מאיה ז"ק, אמיר יציב, ארז ישראלי, צבי לחמן, אלה ליטביץ, האינל ניימט, איימי סיגל, שי עבאדי, אמיר פתאל, אלונה רודה, אֵריק שימן, אריאל שלזינגר

106il אומנות




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *