תיירות ותרבות הצ'רקסים בכפר כמא

תיירות בעקבות המורשת הצ'רקסית

תיירות, תרבות, אמנות סיור בעקבות המורשת הצ'רקסית כתבתינו בת שבע ריקלר בקרה, התרשמה וממליצה:

בעידן המאה ה 21, העולם הפך לכפר גלובלי עם פסיפס תרבויות, ומסורות מיטשטשות. אך כאן, למרגלות הר תבור, כפר כמא הצ'רקסי מתקיים כמעוז תרבותי של מסורת, ערבות הדדית ובית לקהילה הצ'רקסית המיוחדת.

הקהילה מונה כ- 5,000 בארץ, מתוכם בקירוב 3,200 מתגוררים בכפר קמא, וכ-1,000 בריחנייה- המהווה חלק ממרום הגליל.

בבואינו לכפר מקדמים את פנינו בחום ובמאור פנים האופייני לבני הקהילה, ספי מהרשות לפיתוח הגליל, אשר מנצחת על קידום התיירות הדרוזית והצ'רקסית בכפרי הגליל, לצד דוד שוגאן בן הקהילה, מדריך ואחראי במרכז המורשת הצ'רקסית,  לדבריו הכפר פועל רבות, על מנת לחשוף את התרבות, לעודד מבקרים לחוות את האווירה האותנטית, והייחודיות של המקום.

מה מציעה לנו התיירות הצ'רקסית?

בסוף השבוע מתקיים פסטיבל צ'רקסי שנתי עם להקות פולקלור צ'רקסיות מהתפוצות, סיורים מודרכים, נושא קולינרי ופעילויות לכל המשפחה,

ניתן להתרשם מהפעילויות בדף הפייסבוק יבלאר– שפירושו בשפה הצ'רקסית "ברוכים הבאים"

במרכז הכפר, עומד מרכז המורשת הצ'רקסית, הכולל מוזיאון עתיק ועשיר בשלל פריטים המסמנים את התרבות הייחודית, מלווה בהדרכה קולחת ומרתקת, שנשאבתי לתוכה, מצאתי עצמי מקשיבה כמהופנטת. ההדרכה ניתנה על ידי מר דוד שוגאן. דוד, בסגנונו ההומוריסטי והרהוט, פרס לפנינו עולם חדש ובלתי מוכר לרוב הציבור הישראלי בארץ. דוד סיפר על האיפוק הצ'רקסי הנודע- בחדר לידה, באהבה בין זוגות ובכלל בכל תחום. בין הפריטים המיוחדים יותר ניתן לראות עריסה שונה מהרגיל, הקול של העריסה נשמע כמו דפיקות לב, כמו שהעובר רגיל לשמוע בהריון,ויש בה חור ומדף ריקון פסולת מתחת העריסה, כיוון שהצ'רקסים לא מחתלים תינוקות. בעריסה קושרים אותם בחזה ובאגן, וזה גורם ליציבה עם חזה מובלט. התינוקות נשארים עד גיל חצי שנה בעריסה עם החור, ועד 11 חודשים ברגילה. פריט נוסף חשוב בתרבות הצ'רקסית הינו כלי נגינה צ'רקסי – שיקהפשין  אשר משתמשים בו בכל הזדמנות – גם בסלון כשבאים אורחים וגם בבית חולים כשצריך להסוות את הגניחות והאנחות.

פריט מעניין נוסף, שולחן שלוש הרגליים של הלוחמים, ששמים אותו בשדה הקרב ויושבים לידו בכריעה שהיא לא נוחה ואפשר מייד לזנק אם קורה משהו, כמו כן בכריעה החרב לוחצת על הבטן, ובכך אי אפשר לאכול הרבה, בנוסף לשולחן הקטן.

צילום: יוסי שובע, סיור משרד התיירות לכפר כמא, בתמונה: בת שבע ריקלר

צילום: יוסי שובע, סיור משרד התיירות לכפר כמא, בתמונה: בת שבע ריקלר

בגזרת הקולינריה: גבינה צ'רקסיות שומנית מאד כדי לקבל הרבה אנרגיה . בביטוי התרבותי הצ'רקסי המפורסם, אין "רעב" יש "מת מרעב" כי בתרבות הצ'רקסית אוכלים רק כדי לקבל אנרגיה, ולא כדי להתפנק.

לדברי דוד, טעות נפוצה שהרבה עושים היא לקרוא לצ'רקסים העדה הצ'רקסית, כשבעצם מדובר בעם המונה 8 מיליוני אדם המפוזרים ברחבי הגלובוס.

היסטוריה צ'רקסית – על קצה המזלג

הצ'קרסים ישבו בחבל ארץ הקווקז שנמתח בין הים השחור לים הכספי ובמרכזו האלברוס – הר געש רדום שפסגתו מתנוססת לגובה 5642 מטרים. העם הצ'רקסי היה מורכב מ-12 שבטים לוחמים ועיר הבירה הייתה סוצ'י, המוכרת מאולימפיאדת החורף ב 2014.בתחילת המאה ה 18 החלו הרוסים בניסיונות כיבוש של האיזור בגלל שהיו מעוניינים בחבל הקוקז העשיר. ב 1763 נבנה מבצר רוסי בצ'רקסיה, הצארית יקטרינה שלחה חיילים לשם והמלחמה נמשכה 100 שנים, שבהם חיילי הצאר שרפו כפרים על יושביהם והשמידו יבולים ושדות. ברוסיה הייתה שלטת הדת הנוצרית וכיבושים אלה נעשו באישור הכנסייה, מה שגרם לכעס והתרופפות האמונה הנוצרית בקרב הצ'רקסים והוביל בסופו של לאחר תהליך של עשרות שנים להתאסלמות. במהלך מאה השנים העקובות מדם כמליון וחצי מהם מתו וכתום הקרבות גירשו הרוסים את הצ'רקסים מהקווקז. במונחים של היום זה נחשב רצח עם. הצ'רקסים סופחו לאימפריה העותמנית, ולאחר הסכם ברלין התורכים יישבו את הצ'רקסים בפריפריה של האימפריה העותמנית, ושלחו אותם לגולן, ולשרון ולסוריה ושאר ארצות ערב. יישובי הצ'רקסים ברמת הגולן שגשגו, הייתה ביניהם ערבות הדדית והקפדה להתחתן ביניהם על מנת לשמור על הזהות, עד עצם היום הזה.

להקת הפולקלור הצ'רקסית

להקת הפולקלור הצ'רקסית 

תרבות ושפה צ'רקסית

השפה נשמעת  לנו הישראלים, ציורית ומוזרה, ולפי הבלשנים זו שפה עתיקה ביותר. אנקדוטה משעשעת שסיפר דוד, מתארת כי כאשר אלוהים חילק את השפות, הצ'רקסים היו עסוקים בהגנה על המולדת, וכך כאשר הגיעו לקבל את חלקם לא נשארה להם שפה, אך אלוהים ניחם אותם שיוכלו לבחור לדבר איך שירצו..ואכן כך זה נשמע. השפה היא אומונטופיאה- כמו שאתה שומע את זה ככה אתה קורא לזה. לדוגמא: השמיים-וואה, כי ככה נשמעת קריאת התפעלות. גשם- וואש,לפי הצליל שנשמע כאשר יורד, מים – פסס, דבורה- זז. שפה שהיא בראשיתית, קרובה לטבע. יש גם משמעויות שונות למילים, כמו שה- צבע, עור, וכו'. ש'- סוס בצ'רקסית, וגם אח זה ש'. כי עבור הצ'רקסי סוס זה אח. בכפר כמא בעיקר מדברים צ'רקסית , עד לבית הספר לא נחשפים לשפה אחרת.

תיירות ותרבות הצ'רקסים בכפר כמא

המלצת השבוע: הכרת מורשת הצ'רקסים בכפר כמא צילום: בת שבע ריקלר

הדת הצ'רקסית היא מוסלמית, ולכן יש גם צ'רקסית מוסלמית. בתוך הא'ב' הצ'רקסי יש גם קירילי וזה נכתב כך. בצ'רקסית יש 64 אותיות, בקירילי  32 אותיות ועל מנת להתגבר על הפער, הרוסים חיברו את הסמלים ביחד כדי שיתאימו למספר הסמלים הקירילי.

כחלק מהסיור המוצע בכפר למבקרים, צפינו בסרט על העם הצ'רקסי, שחי על המוטו שנקרא, החאבזה, הכולל: נאמנות, שמירה עצמית והכנסת אורחים, הגנה על נשים וגבורת הלוחם. אמונתם בעבר הייתה פגאנית, נהגו לסגוד לאלים שונים כמו אל הגשם, אך מהמאה השישית עד ה 16 היו בעיקר נוצרים עקב מיסיונרים יווניים שהגיעו לאזור הקווקז והשפיעו על האמונות הדתיות, אולם המאפיינים הייחודיים שלהם נשארו.

עקב הפשיטות הרבות של עמים לקווקז הצ'רקסים אימצו אורח חיים לוחמני, היה להם מנהג לשלוח את הילדים להכשרה מפרכת רבת שנים עד גיל 14 שבסופה נחשבו כלוחמים לכל דבר. העם כולו עסק בלמידת טכניקות רכיבה, אילוף סוסים לבד, ולחימה בעזרת חרב השאשקה המיוחדת שנחגרת הפוך על המותן וקלה יותר מחרבות אחרות.

נוף הר תבור, נצפה מכל עבר. בצילום: בת שבע ריקלר מגזין לייף סטייל 106il

נוף הר תבור, נצפה מכל עבר בצילום: בת שבע ריקלר מגזין לייף סטייל 106il

לאחר הסרט, קבלנו מחזה מרהיב בדמות מופע ריקודים של הלהקה הצ'רקסית, המשלבת בנים ובנות בגילאים שונים, והריקוד כולל ריקודי חיזור, איטיים ומהירים. בלהקה יש אחראי מעגל שמסמן למי להכנס ומתי וכל זה בסדר מופתי, ובמהירות ותזזיתיות. לי זה היה נדמה כאילו רגלי הרקדנים כלל לא נוגעות בקרקע וכל המחול מתבצע בריחוף. בשיחה עם אחראי הלהקה התברר שהוא גם הכריאוגרף,אשר נולד בעצמו בקווקז, שם למד את הריקודים המסורתיים וממשיך לשאוב את השראתו מלהקות צ'רקסיות ברחבי העולם.

בפסטיבל שיתקיים בסוף השבוע תופענה גם להקות בינלאומיות ויהיה מיוחד ומעניין לצפות בהן.

מומלץ לערוך כמונו, סיור קצר ברחובות הכפר הפסטורליים,המאופיינים בשילוב בנייה עתיקה עם חדשה, בתים צמודי קרקע ונוף מרהיב אל השדות והר תבור המתנשא. במהלך ראיון שערכתי עם שני תושבי הכפר, יוסי – מנהל  עמוד הפייסבוק של הקהילה ורכז התוכן במועצה, ובכיר במועצה. לדבריהם, בכפר שוררת אוירה שיתופית ומכילה, לכל אחד שמורה הזכות לבחור את בן זוגו, אך לרוב מתחתנים בתוך הקהילה, מתוך הבנה של חשיבות שמירה על המשכיות התרבות והמסורת. בכפר יש בית ספר שבו מלמדים בעברית, הילדים מתחנכים על ברכי דת האיסלאם, ללא כפיה, כך שניתן לראות באותה המשפחה נשים חילוניות יותר ללא כיסוי ראש ואחרות כן עם כיסוי ראש לדוגמא.

אטרקציות בכפר קמא

חוות סוסים, תרבות ספורט של אומניות לחימה, ממנה יצאו אלופים בתחומים הללו  מקהילות צ'רקסים ברחבי העולם.

 מחלבת אלברוס, מחלבה משפחתית המייצרת גבינות מחלב בקר, בהפעלת זוג מקומי, נעימים ומסבירי פנים.  מחלבת אלברוס מייצרת שלוש סוגי גבינות: לבנה רגילה, הלאבנה, ומעושנת שאין לה שימוש בבישול ואפייה, ונקראת סוצ'י. אני התמוגגתי מהטעם הנפלא והערב שנשאר על החיך, מחכה כבר להזדמנות נוספת כדי לטעום אותה שוב. הלאבאנה משתלבת נפלא עם תבלין צ'רקסי אדום העשוי משומשום ושקדים, שגברת שרה, בעלת המחלבה מכינה בעצמה.

מסעדה צ'רקסית בקמא

אנחנו קינחנו בארוחה עשירה ומפנקת במסעדת אנטוליה, המופעלת באחריותו הקולינרית של שף טורקי, וכללת שלל מנות המבוססות על גבינות צ'רקסיות ובשרים שונים. המנות גדולות ונהדרות. אני אכלתי עד כדי סכנת אי תזוזה כאשר השף המדהים, הרבה לומר את המוטו הקבוע במסעדה " הכל יש, רק תבקש!" אני בהחלט מתכננת לחזור ולבקר,ואתם?

ההמלצה של מגזין 106il לתיירות פנאי ונופש, בקרו בפסטיבל הצ'רקסי בכפר כמא, לפרטים: www.yablar.co.il

  , , , , , , ,


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *