פרעה בכנען, תערוכה חדשה במוזאון ישראל.

 

פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר

תערוכה במוזאון ישראל מ-4 במרץ 2016

בכורה עולמית לתערוכה המציגה את תקופת שלטונה של האימפריה המצרית על ארץ ישראל הקדומה

התערוכה מציגה את הקשרים בין כנען לבין מצרים לפני כ-3500 שנה. אלה מעידים על תהפוכות פוליטיות והשפעות תרבויות הדדיות. המוצגים בתערוכה הם מהאוסף העשיר של מוזיאון ישראל וכן מממצאים מחפירות ארכאולוגיות בישראל שהושאלו מרשות העתיקות וממוסדות רבים. בתערוכה מוצגות גם כמה השאלות חשובות מחו"ל: ממוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, ממוזיאון הלובר בפריז, מהמוזיאון לתולדות האמנות בווינה, מהמוזיאון המצרי בטורינו ומאוספים פרטיים מהולנד ומארצות הברית.

את התערוכה אצרו דפנה בן תור אוצרת לארכיאולוגיה מצרית ואנוכי ערן אריה אוצר לימי הבית הראשון והתקופה הפרסית.

 

התערוכה משתרעת על פני 900 מ"ר, כוללת כ 700 מוצגים ושחזורי ענק, תספר לראשונה באמצעים ארכיאולוגיים את הסיפור שלא סופר.

לפני 3,500 שנה יוצאת האימפריה המצרית לכבוש את כנען ● בית שאן, יפו ועזה הופכות למעוזים מצריים חשובים, מהם שולטים המצרים על כנען כולה ● הם משפיעים על התרבות, על חיי היום-יום, על הארכיטקטורה וגם על הדת ● גם האימפריה המצרית מושפעת מן המגע בין התרבויות ואלים כנעניים "מאומצים" על ידי המצרים ● המפגש בין שתי התרבויות הביא לאחת ההמצאות החשובות ביותר שידע המין האנושי – הכתב האלפביתי

בשנת 1,500 לפני הספירה יצא המלך המצרי פרעה תחותמס השלישי – "נפוליאון של מצרים הקדומה" – למסעות כיבוש נרחבים, שהביאו לביסוסה של האימפריה המצרית על שטח אדיר ממדים.

הוא מביס את הכנענים בקרב במגידו ומחזק את אחיזתה של מצרים על כנען כולה. השפעת המצרים על התרבות בכנען ניכרת בכול. הכנענים בני המעמד הגבוה מתהדרים בחפצים ממצרים או כאלה העשויים בסגנון מצרי.

תכשיטים, כלי אבן וחרס בסגנון מצרי הופכים נפוצים, ובערים בכנען מופיעות כתובות במצרית. מתנות דיפלומטיות כגון פסלים מצריים נשלחים לשליטים כנענים, ותבואה ומיסים נשלחים מכנען למצרים.

השפעת האימפריה המצרית על כנען אדירה, אולם גם מצרים מושפעת מן התרבות הכנענית. כך, למשל, כלי נשק בסגנון כנעני משמשים במצרים, עיצוב הקנקנים המצריים מושפע מכלים דומים בכנען,

ואפילו אלים כנעניים מרכזיים מאומצים על-ידי המצרים.

המפגש בין התרבות המצרית לתרבות הכנענית הוביל, בין היתר, לאחת ההמצאות החשובות ביותר בעולם – האלפבית. כורי טורקיז כנענים שהועסקו על ידי המצרים במכרות בחצי האי סיני נחשפו לכתובות המפארות מקדש שהיה במקום.

הם התרשמו כל כך מהכתובות עד שרצו גם הם לכתוב הקדשות לאלים שלהם. כיוון שהיו כנענים, ולא ידעו לקרוא את כתב התמונות המצרי המסובך, הם לקחו מתוכו 30 סימנים בלבד והביעו באמצעות כל סימן את העיצור הראשון בתמונה, אותה הוא מייצג.

כך, למשל, ציור של דג מבטא את האות ד' וציור של נחש מבטא את האות נ'. פשטותה של המצאה זו והקלות שבה ניתן ללמד אותה, הביאה למהפכה שאת פירותיה אנו קוצרים עד עצם היום הזה.

המצאת הכתב האלפביתי תוצג בתערוכה גם באמצעות עזרים טכנולוגיים שפותחו במיוחד עבורה, והמבקרים אף יוכלו לכתוב את שמם בכתב האלפביתי הקדום בעולם.

מצבות ניצחון, כתובות קיר ושרידים ארכאולוגיים יגרמו למבקרים בתערוכה לחוש את הנוכחות המצרית בכנען. התוצרים הדרמטיים של המפגש בין התרבויות מוצגים באמצעות שחזורים מונומנטליים של חלקי מבנים ובאמצעות פסלי מלכים ומגוון פריטים מחיי היומיום ובהם תכשיטים, כלי תמרוקים, מראות, כלי אבן וחרס ועוד. ארון קבורה בסגנון מצרי שנמצא בעמק יזרעאל לפני כשנתיים יוצג בפעם הראשונה לציבור. הממצאים הרבים מעידים על הנוכחות הממושכת וההשפעה המצרית העמוקה והנרחבת בכנען.

אמצעים דיגיטליים שנוצרו במיוחד לתערוכה יחזירו את המבקרים אחורה בזמן לתקופה מרתקת זו. בין היתר יוצג בתערוכה סרט, שהופק במיוחד עבורה, שבמרכזו עומדת "יציאת מצרים" על היביטיה השונים.

המקרא מספר בהרחבה את סיפור יציאת מצרים, אך הממצאים מעידים כי בתקופה הרלוונטית כנען הייתה תחת שלטון מצרי. למרות המאמצים הנרחבים שהושקעו במחקר עד כה,

טרם נמצא ממצא כלשהו התומך בסיפור יציאת בני ישראל ממצרים כפי שהמקרא מספר אותו. למרות זאת, הסיפור המקראי על יציאת בני ישראל ממצרים הפך לסיפור מכונן ולאבן יסוד של התרבות המערבית.

בסרט ניתן לראות כיצד לאורך ההיסטוריה, עמים וקבוצות ברחבי העולם הזדהו עם הסיפור, ושאבו ממנו תקווה ונחמה.

פרעה בכנען, במוזאון ישראל מ-4 במרץ 2016

מאת חנה קלופפר.

קמיע כנעני בדמות אלה עירומה. המאה ה 15 לפני הספירה. זהב. אוסף רשות העתיקות

קמיע כנעני בדמות אלה עירומה. המאה ה 15 לפני הספירה. זהב. אוסף רשות העתיקות

מכסה ארון קבורה אנתרופואידי. המאה ה 13 לפני הספירה. חרס. אוסף רשות העתיקות

מכסה ארון קבורה אנתרופואידי. המאה ה 13 לפני הספירה. חרס. אוסף רשות העתיקות

מצבת ניצחון שהקים המלך סתי בבית שאן. המאה ה13 לפני הספירה. אוסף רשות עתיקות

מצבת ניצחון שהקים המלך סתי בבית שאן. המאה ה13 לפני הספירה. אוסף רשות עתיקות

 

  , , ,


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *