ז'ראר אלון צילום

"עמודי החברה" בתיאטרון הקאמרי‎

"עמודי החברה"הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הנורבגי הנריק איבסן משנת 1877,בעיבודם ותרגומם של ארתור קוגן (שגם ביים) ואיתי טיראן (שגם מככב).
המחזה דן בנושאים כמו שחיתות שלטונית ויחסי הון-שלטון,ומעמד האשה בחברה פאטריארכלית.
זה היה המחזה הראשון של איבסן שהוצג באנגלית והפך לפורץ דרך מחוץ לנורבגיה.
140 שנים אחרי עלייתו הוא עדיין אקטואלי.
קרסטן ברניק הוא איש עסקים בולט בעיר חוף קטנה בנורווגיה, שעוסק בהובלה באוניות ובבניית ספינות ולו חברה בעלת מסורת משפחתית ארוכה. כעת הוא מתכנן את הפרויקט השאפתני ביותר שלו – תמיכה במסילת ברזל שתחבר את העיר לקו הראשי והוא רוכש בחשאי קרקעות לאורך קו המסילה.

לפתע, קופות השרצים מהעבר נפתחות. יוהאן טנסן אחיה הצעיר של אשתו, שב מאמריקה לעיר, ממנה ברח 15 שנים קודם לכן. כל אותה עת כולם היו בטוחים שהוא ברח מכיוון שהוא גנב כסף מהעסק של משפחת ברניק ועל-מנת להימנע משערוריה מכיוון שהוא ניהל רומן עם שחקנית. אולם אף אחת מהשמועות הללו לא היו נכונות. הוא עזב את העיר ולקח את האשמה במקום ברניק, שהוא היה זה שהיה לו רומן עם השחקנית, מה שכמעט התגלה. לא היה שום כסף לגנוב מאחר שבאותה עת החברה המשפחתית עמדה על סיפה שלפשיטת רגל.

ביחד עם טנסן הגיעה אחותו למחצה לונה (שאיבסן אמר שהוא כתב את דמותה בהשראת דמותה של הציירת והסופרת הפמיניסטית הנורווגית האסטה אנסין), שבעבר אהבה את ברניק והוא אהב אותה. הוא דחה אותה ונשא את אשתו הנוכחית בשביל כספה, על מנת שיוכל לשקם את העסק המשפחתי. בשנים שחלפו מאז שטנסן עזב, השמועות התרבו ונעשו מרושעות יותר, לכך תרמה שתיקתו של ברניק, שלא סיפק שום רמז לגבי האמת.

חרושת שמועות זו הייתה זקוקה רק לניצוץ כדי להתפוצץ והדבר אכן קורה כשטנסן מתאהב בדינה דורף, נערה צעירה שהיא בתה של השחקנית שהייתה מעורבת בשערוריה 15 שנים קודם לכן וכעת מתגוררת אצל משפחת ברניק. טנסן דורש מברניק שיחשוף את האמת. ברניק מסרב וטנסן אומר שהוא ישוב לארצות הברית כדי למכור את עסקיו ואחר-כך יחזור לעיר לשאת לאישה את דינה. ברניק רואה בכך הזדמנות לצאת מהתסבוכת אליה הוא נקלע. המספנה שלו מתקנת ספינה אמריקאית, "הנערה האינדיאנית", שאינה כשרה לצאת לים. הוא מורה לאאונה, מנהל העבודה שלו, לסיים את העבודה עד למחרת, אפילו אם משמעותו של הדבר לשלוח את הספינה וצוותה למוות בטוח, מכיוון שהוא משוכנע שטנסן ימות על הסיפון. כך הוא ישתחרר מהסכנה שאורבת לו בעתיד. אולם הדברים אינם מסתדרים כפי שהוא מקווה. טנסן עוזב עם דינה על סיפונה של ספינה אחרת, ספינה בטוחה לשיט, ואומר שישוב. אולף, בנו הצעיר של ברניק מתחבא על סיפונה של "הנערה האינדיאנית", בניסיון להתגנב לאמריקה ולהתחיל חיים חדשים.

ברניק נוכח לדעת שהעניינים נעים אל סיפו של אסון בלילה בו אנשי העיירה עורכים תהלוכה חגיגית ונותנים לו תשורות כאות הוקרה על תרומתו לעיירה.

הכף עומדת לנטות לרעתו, אולם לפתע איבסן נסוג מקו עלילה הזה. אאונה נתקף נקיפות מצפון ומורה להמשיך ולתקן את "הנערה האינדיאנית" עד שהיא תהיה מוכנה להפלגה. בנו של ברניק מושב לביתו בידי אימו שמגלה שברח. כשברניק מקבל מתנות מהקהילה ומדברים בשבחו, ברניק פונה לקהילה, מספר בקצרה את האמת והם מוחלים לו על כך. אשתו רואה בעין יפה את הידיעה שהוא נשא אותו רק בגלל הכסף ורואה בכך אפשרות להתחלה חדשה ואופטימית בנישואיהם.

(מתוך ויקיפדיה)

ארתור קוגן שביים את המחזה היה אחראי על הפרוייקט בקאמרי שהעלה במקביל את"ריצ'רד השני"ו"ריצ'רד השלישי"של שייקספיר,ואחר כך ביים את איבנוב של צ'כוב.
איתי טיראן והלנה ירלובה מופיעים בתפקידים הראשיים ב"עמודי החברה".
את התלבושות התקופתיות עיצב מוני מדניק
המחזה הועלה בתיאטרון הבימה ב1940
בתיאטרון באר שבע ב 1983
ובבית צבי ב 2012
 ז'ראר אלון צילום  ז'ראר אלון צילום  ז'ראר אלון צילום

 

  , ,


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *