אירוע נוצץ ורב משתתפים נערך אתמול במוזיאון תל אביב, לרגל הפתיחה של תערוכת האומן הישראלי דוד טרטקובר. באירוע הוצגה קולקציית הקפסולה של חברת האופנה המובילה קסטרו בהשראת עבודות האומן.
דוד טרטקובר, האומן שהטמיע את חוטמו כאומן חברתי רדיקלי ומוערך בתולדות האמנות, באמצעות עבודות סמלים וכרזות, מתקשר לתחום האופנה באמנותו, האמנם?
החיבור בין חברה מסחרית בורגנית מעולם האופנה, לעולם האמנות של טרטקובר יוצרת שת”פ תרבותי טבעי לעבודות שאינן בהכרח נמנות עם הקונצנזוס הפוליטי העכשווי. האומן זוכה להכרה חברתית נוספת בזיכרון הקולקטיבי של הציבור הישראלי. מעצבי קסטרו, בהשראת עבודותיו המוכרות והמפורסמות, יצקו תוכן ומשמעות חדשה ונוספת ממושגי הדימויים והיצירה השייכים לעולם האופנה. החיבור בין אופנה פופוליסטית, לאומנות הגרפית של טרטקובר מעוררת עניין. לכאורה אומנות ואופנה שדות משיקים לתחום האסתטיקה. האמנם?
בהשראת הכרזות וכמחווה לאומן ‘קסטרו’ השיקה קולקציית T-Art הכוללת כ-25 דגמי טי–שירטים לנשים, גברים וילדים.
על הקולקציה:
הטי-שירט בגד הבייסיק הופך לפריט המרכזי בקולקציית שיתוף הפעולה. בתהליך העבודה יצרו מעצבי קסטרו את קולקציית האופנה תוך התחברות לטרנדים באופנה, באמצעות בדי כותנה מכובסים, מראה בד דהוי, קווי חיתוך שונים בין חזית לגב ועוד. חולצות עם האייקונים המפורסמים כמו קופסת התה/קפה או הסברס לצד חולצות בהשראת האייקונים כמו לוגו השלום ששינה פונט צורה ותוכן ל’דרישת שלום’. בהשראת האומן המעצבים אכן ניסו להעביר אל הבגד את השפה החזותית המאפיינת את הצורה הגרפית, כתב-ידו של האמן במגוון טכניקות הדפס וצביעה. הקולקציה שנוצרה מייצגת בדרכה את עבודתו האיקונית של טרטקובר אך ללא ספק אינה מייצגת את הלך רוחו של האומן.
על התערוכה:
השקת הקולקציה כפתיחת תערוכה של דוד טרטקובר במוזיאון תל אביב לאמנות (2.6.2016 – 8.10.2016)
התערוכה מקיפה וגדולה, מהווה מפעל חיים לעבודות האומן אשר התמקדו בכרזות שנוצרו בתגובה לאירועי אקטואליה ולתהליכים משמעותיים בתרבות המקומית בהם האומן יצק את תובנותיו ואמנותו. עבודותיו מתאפיינות בלקיחת אייקונים, דימויים ומילים מוכרות להם משנה את המסר ובכך יצר כְּרזה בעלת היבט תפקודי להכריז ולשכנע את ציבור נמעניה כשם שהקולקציה נהנית משימוש באייקונים מיצירות האומן. בתערוכה מבחר רישומים ויומני עבודה החושפים את תהליכי החשיבה וגיבוש הרעיונות. לרשות המבקרים יוצג ויימכר ספר-אמן של טרטקובר, וקולקציית הקפסולה בחנות פופ-אפ במוזיאון.
על האומן:
דוד טרטקובר אומן הכרזות ואספן התרבות הישראלי, נהנה מהכרה חברתית בינלאומית זכה בפרסים רבים וחשובים.
דוד טרטקובר (נולד בחיפה, 1944; חתן פרס ישראל, 2001), אוסף מזה ארבעה עשורים, דימויים וטקסטים מכל פינות התרבות והאקטואליה הישראלית. התערוכה מתמקדת בכרזות שיצר בתגובה לאירועי אקטואליה ולתהליכים משמעותיים בתרבות המקומית. לצד הכּרזות המוּכּרות, מתקופות משמעותיות – תהליכי התהוות והקמת המדינה בשנותיה הראשונות והשנים של אחרי 1967, נחשפים בתערוכה תחומי עשייה פרטיים יותר מעולמו של טרטקובר, כמו מבחר מ”הספרים השחורים” – רישומים ויומני עבודה, פריטי אמנות ואובייקטים מסביבת העבודה והחיים של טרטקובר החושפים הלכי רוח ותהליכי גיבוש של דימויים ורעיונות ביצירתו . טרטקובר אמן, אספן מורה ואקטיביסט אשר שם לו למטרה לשמר ולתעד את התרבות החזותית המקומית הַחל עוד מהשנים שלפני קום המדינה.
כאמור הכרזות של טרטקובר יוצרות משמעות חדשה למציאות הלקוחה מדימויים ומלים מוכרות , הוא מנסח את תובנותיו בשפה ברורה ומוכרת, מצרף ייצוגים של זמנים שונים ויוצר קולאז’ רב מסר בדיוק כפי שטוען “כרזות אינן רק איך שהן נראות אלא בעיקר מה שהן מייצגות”, טרטקובר אומן ישראלי אשר מתעל את דעותיו והשפעתו באמצעות אמנות.
זכיתי לחקור את עבודותיו של טרטקובר בקונטקסט חברתי, פוליטי, אסתטי ותרבותי. יש לי את הכבוד להיות הסטודנטית הראשונה בארץ של האוניברסיטה הפתוחה שהקדישה את עבודתה הסמינריונית בתואר האקדמי לדוד טרטקובר קישור לעבודה סמינריון
אוצרת התערוכה: אירית הדר
טווח מחירים: טי נשים: 79.90-139.90 ₪, גברים: 99.90 ₪ ילדים: 59.90 ₪
לקנייה בחנויות קסטרו באתר ובחנות הפופ-אפ במוזיאון תל אביב לאמנות.
Tartakover. The Exhibition.
Much like rock concert ads, the laconic title Tartakover. The Exhibition. assumes that the name Tartakover is famous and marketable enough, suggesting a dimension of anticipation. The exhibition follows the uniqueness innate to the definite article, striving for a comprehensive, generalizing view on Tartakover’s world. Alongside the well-known posters, it exposes more private areas of practice, such as drawings and work journals, as well as objects from Tartakover’s work and life environs, evincing how his multifarious avenues of activity as a designer (recipient of the Israel Prize for Design, 2002), an artist, a collector, and a lecturer, who is also an involved citizen and an activist, intersect and nourish one another. Tartakover formulates his insights in a clear, identified language that draws its materials and components, both visual and textual, from diverse aspects of Israeli culture and current affairs. The materials of Israeliana are gathered by Tartakover the collector, who has resolved to preserve and document local visual culture from the pre-state years on. Using arrays of similarity and difference, he harnesses all these to produce posters which are exegetic constructions—open-ended images of reality which respond to topical news events, while being swept to the 1967 watershed, from where ground water has permeated all areas of our lives since. In keeping with his assertion that “applied graphics is not only what it looks like, but mainly what it represents,” Tartakover relates to the place through its depictions and language. Juxtaposing representations of different times, he leaves things ruptured and unraveled. The collagist combination is the means of expression, and at the same time—the object of his work, which cumulates to form a portrait of a place in crisis. The rift has a personal aspect, which Tartakover channels to alertness and action.
Self-initiated posters are Tartakover’s major mode of expression. The Hebrew noun “poster” (kraza; announcement in direct translation) alludes to its functional facet, to its task to announce and convince its addressees. In many other languages, however, such words as the English “poster,” the French “affiche,” and the German “anschlag” are derived from verbs meaning to “adhere,” to “affix,” or to “stroke” (a key), attesting to the poster’s objectal quality, its being an add-on inserted into an existing surface, operating subversively in a given context. Having been excluded from the channels of marketing by the electronic media, the poster has been pushed to alternative routes in the culture industry. These reinforce its features as a modest, personal medium which does not compete with reality, but rather subsists in it. Tartakover’s posters extract meaning from images and words which are placed side by side. Like any other artistic expression, they offer those interested a dialogic suspension.
